לאחר שהיועמ"שית בהרב־מיארה הודיעה לשר המשפטים לוין כי לוועדת הבדיקה אין סמכות לבחון תיקים פליליים המתנהלים בביהמ"ש, הוא תקף את עמדתה בחריפות • "הניסיון של גוף להכתיב גבולות גזרה לבדיקה שנוגעת לפרשה שהוא עצמו מעורב בה, הוא דבר שלא יעלה על הדעת", אמר לוין • ועדת הבדיקה תעלה לאישור ביום ראשון הקרוב
במכתבה לשר המשפטים יריב לוין, ציינה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כי אין לוועדת החקירה הממשלתית שהוא מבקש להקים לבדיקת השימוש ברוגלות במשטרה, סמכות לבחון תיקים פליליים תלויים ועומדים • לוין בתגובה: "ניגוד העניינים שלך זועק לשמיים. אפעל להקמת הוועדה"
כשנה לאחר שהוגשו מסקנות בנושא ע"י ועדת מררי של הפרקליטות, שר המשפטים יריב ליו הודיע כי יקים ועדת בדיקה ממשלתית על השימוש ברוגלות בשירות המשטרה
חברת המודיעין הישראלית רייזון, פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת הדבקה ברוגלה על ידי חשיפה לפרסומת, אך משרד הביטחון חסם את שיווקה בשל לחץ אמריקאי • האירוע חושף את תעשיית המודיעין מבוסס הרגלי הצפייה בפרסומות הנשלט על ידי חברות ישראליות
חברות רבות בארה"ב משתמשות בכלים טכנולוגיים מתקדמים כדי לפקח אחרי העובדים שלהן - בניסיון להגדיל פרודוקטיביות • אלא שהריגול עשוי דווקא לפגוע באמון עם המעסיק ולהוביל לתוצאה הפוכה מהרצוי
ועדת מררי הוקמה כתשובה לפרסומים בעיקר בעיתון כלכליסט מוקדם יותר השנה שהתגלו כלא נכונים, בהם נטען כי המשטרה עושה שימוש סיטונאי ללא צו בתוכנה של NSO על מנת לפרוץ לטלפונים של אזרחים • ליבת הפרסום הייתה רשימת שמות של בכירים ובהם מנכ"לי משרדי ממשלה להם כביכול התבצעה פריצה. טענות אלה נשללו לחלוטין
לפני מספר חודשים תבע יניב את רה"מ לשעבר נתניהו, את השר לשעבר אוחנה וגורמים נוספים, זאת על רקע חשד שלו שהמדינה חדרה לו לטלפון באמצעות רוגלה של NSO • מרבית הנתבעים, פרט לנתניהו, ביקשו לדחות את התביעה על הסף • בית המשפט קיבל את בקשתם וחייב את יניב בהוצאות משפט בסך 25 אלף שקל
בכירים בתעשיית הסייבר ההתקפי מתלוננים על שינוי חד בפיקוח על יצוא רוגלות לשימוש מודיעיני • לפי הערכות, התארכות הליכים תרמה לסגירת חברת הסייבר נמסיס, ובתעשייה מזהירים שהיא עשויה להיות רק הראשונה • ברקע: החלטת ארה"ב כי הרוגלות פוגעות באינטרסים שלה
לפי מעבדת המחקר סיטיזן לאב, טלפון של עובד במעון ראש הממשלה הבריטי בוריס גו'נסון נדבק ברוגלת פגסוס של NSO • מבדיקה של הרשויות הבריטיות שכללה גם את מכשירו האישי של ג'ונסון עולה כי לא נמצאו עקבות לרוגלה • מחברת NSO נמסר: "הפרסומים בדבר תוכנת פגסוס שנמצאו לכאורה במעונו של ראש ממשלת בריטניה שגויות ומטעות ואנו מכחישים כל קשר למתואר"
כך דווח ברויטרס • באיחוד האירופי לא הצליחו לקבוע את זהות התוכנה הישראלית, וכל אחת מחברות הרוגלה המודיעינית הישראליות עשויה להיות אחראית למתקפה • NSO: "הפרטים שהועלו בכתבה ברויטרס לא יכלו להתקיים באמצעות כלים שלנו"
בחו"ל דיווחו שמשרד הביטחון סירב ל־NSO לייצא את הרוגלה פגסוס לקייב כדי לא לפגוע ביחסים עם רוסיה • אלא שבכירים בענף מספרים שאוקראינה מעולם לא נכללה ברשימת המדינות שאליהן ניתן לייצא סייבר התקפי
ה"ניו יורק טיימס" מדווח כי בשנים האחרונות ישראל קיבלה בקשות ממשלות אוקראינה ואסטוניה לרכוש את השירות של תוכנת הסייבר ההתקפי של חברת NSO, פגסוס, אך נענו בשלילה • לפי הדיווח, משרד הביטחון סירב לאשר רישיון יצוא של התוכנה מחשש לפגיעה ביחסים עם הקרמלין
ג'ים ג'ורדן, חבר ועדת המשפט של בית הנבחרים של ארה"ב ומייק ג'ונסון, חבר בוועדת המשנה לזכויות אדם, פנו ל-FBI כדי לספק מידע סביב ההתקשרות בין הבולשת ובין NSO • לפי הדיווח ב-CNBC, במכתב שמיועד למנהל ה-FBI נכתב כי רכישת הרוגלה היא מהלך "מטריד עמוקות המהווה סיכון משמעותי לחירויות האזרח של אזרחי ארצות הברית"
ההחלטה של NSO לתבוע את "כלכליסט" מלמדת כי הפרסום גרם לחברה נזק ממשי, שהצדיק מבחינתה לצאת מהצללים • יש להעריך כי החברה תבקש כי הסודות המסחריים והביטחוניים שלה בעניין מערכת פגסוס ומערכת סייפן לא יגולו לציבור • סביר להניח כי היא גם תדרוש שהנתבעים עצמם לא ייחשפו לחומר הרגיש
התביעה הוגשה בעקבות תחקיר "כלכליסט" על פרשת המשטרה ותוכנות הריגול • לטענת NSO, "דומה כי לא מדובר בתחקיר עיתונאי אלא בפרסום חד-צדדי, מוטה וכוזב, שפורסם בנסיבות המעלות חשש ממשי שמטרתו לשרת מטרות זרות לחלוטין למהותה של עיתונאות מקצועית, אחראית וחסרת פניות"
פרשת הריגול המשטרתית משולה לבלון שהתפוצץ, כשמקביל העבודה העיתונאית התחלפה באיומים של משחק פוקר • עם כל הכבוד והקולגיאליות לעיתונאי תומר גנון, הגיעה העת לשמוע ממנו הסברים
NSOהאזנות סתרטכנולוגיה: סייברכלכליסטמשטרת ישראלפגיעה בפרטיותפגסוספרשת המשטרה ותוכנות הריגולרוגלותשלמה פילבר