ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט / צילום: חיים צח, לע''מ
צווי המעצר שבדרך צפויים להביא לכך שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט לא יוכלו לבקר ברוב מדינות אירופה מחשש שייעצרו. אבל להחלטה של התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, כרים חאן, יש משמעות רחבה יותר - של סימון ישראל כמדינה לא לגיטימית, בשורה אחת עם מנהיגים שהואשמו בפשעי מלחמה כמו רוסיה וסודאן.
● צ'כיה תעמוד לצד ישראל, ומה תעשה גרמניה? בית הדין בהאג עשוי לפלג את אירופה
● האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה המסתמנת
● פרשנות | המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי
התיוג של הדרג המדיני בישראל באופן זה עשוי לגרור סנקציות כלכליות. יש גם להבחין בין הצווים האישיים של בית הדין הפלילי בהאג (ICC) שבדרך, לבין הצווים שעשויים לצאת (וכבר יצאו) נגד ישראל בבית הדין לצדק בהאג (ICJ). אומנם מדובר בצווים אישיים, אך הם מתייחסים למדיניות המדינה, ולכן הם בעלי השפעה.
מומחים למשפט בינלאומי מסבירים את ההשלכות האפשריות שעלולה לגרור ההחלטה, כאשר ההשלכה המיידית ביותר היא עצירת מכירת נשק לישראל ממדינות אירופה, כפי שכבר ראינו בחודשים האחרונים. כך, בפברואר האחרון בית משפט בהולנד עצר אספקת חלקי מטוס F-35 לישראל בשל חשש להפרות חמורות של זכויות אדם.
השפעת צווי המעצר על המוניטין של ישראל
"ברמה הפורמלית, אם יש צו מעצר אישי או צו להפסקת לחימה, אז אין השלכה ישירה מיידית על הכלכלה", אומר פרופ' עמיחי כהן, יועץ מיוחד למשפט בינלאומי במשרד ברנע ג'פה לנדה. יחד עם זאת, כהן מוסיף כי הצווים האישיים שבדרך מציבים את ישראל בשורה אחת עם רוסיה וסודאן, ולכך עשויה להיות השפעה על חברות בינלאומיות, אם ירצו להשקיע במקום שמשדר בעייתיות מול מוסדות בינלאומיים.
לדבריו, "זה לא בינארי ולא חד-משמעי, אבל זה מציב אותנו במקום שבו אנשים פחות רוצים לשתף פעולה. בקצה מחכה החשש הכלכלי הגדול שהסיפור של טורקיה לא ייגמר בטורקיה. מי שאומר שזה מרוחק - טועה. מצד שני, מי שאומר שתהיה פה התמוטטות של הכלכלה - גם טועה. אלה תהליכים ארוכי-טווח".
"הוצאת צווי המעצר תשפיע קטסטרופלית על המוניטין של ישראל, ותהיה לכך השפעה על יצוא נשק", אומר פרופ' אליאב ליבליך, מומחה למשפט בינלאומי מאוניברסיטת תל אביב. "לא מעט מדינות חתומות על אמנות ובעלות חקיקה שאוסרת יצוא נשק למדינות שבהן יש חשש שהנשק ישמש להפרות של המשפט הבינלאומי. הקביעה של התובע, שמגובה בחוות-דעת של מומחים בכירים, שבעיניו יש חשד סביר לביצוע של פשעים, בהחלט יכולה להשפיע על הפרשנות של מדינות אחרות, ושל בתי המשפט שלהן, לגבי החובות שלהן ביחס ליצוא נשק לישראל".
גם פרופ' כהן מתייחס להשפעה על היבוא הביטחוני. "לבקשות הצווים יש השפעה משמעותית קונקרטית על כך. אפילו בשלב הזה שהתובע מבקש להוציא צווי מעצר, ובוודאי אם יוצא צו של בית הדין הבינלאומי (ICJ) להפסיק את הלחימה - יהיו לישראל בעיות של רכש ביטחוני בחו"ל. הכוונה לא רק לציוד שהמדינה קונה אלא לשיתופי-פעולה".
פרופ' כהן מבהיר כי ארה"ב, ממנה עיקר הרכש הביטחוני מגיע, אינה הבעיה. האמריקאים ימשיכו למכור לישראל (ארה"ב אינה חברה בבית הדי בהאג, נ.ש.); אבל בריטניה וגרמניה, החברות בבית הדין בהאג ומוכרות ציוד ביטחוני לישראל, צפויות להפסיק למכור לנו נשק.
האקדמיה עלולה להיפגע
היבט נוסף הוא ברמה האקדמית. בדצמבר האחרון נערך סקר שהראה כי כבר קיימת פגיעה בקשרים בינלאומיים, בביקורים הדדים ובעבודות מחקר משותפות. הוצאת צווי המעצר שבדרך נגד ראש הממשלה ושר הביטחון עלולה להעמיק את הפגיעה.
לדברי פרופ' כהן, "אנחנו רואים אוניברסיטאות בהולנד ובבלגיה שרוצות לחתוך קשרים. פחות מזמינים לכנסים. המודל של ההשכלה הגבוהה מבוסס על שיתוף-פעולה בינלאומי".
האם הצווים עשויים להשפיע על השקעות זרות מאירופה?
"הוצאה של צווי מעצר פוגעת במותג הישראלי. במקום מיתוג של 'סטארט-אפ ניישן, אנו עלולים להיות ממותגים כ'מדינה פושעת'", אומר עו"ד רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט בינלאומי והיום שותף במשרד הרצוג. "זה עלול לחלחל גם לשוק הפרטי, כך שיהיו חברות שלא ירצו לעבוד עם ישראל".
"חברות רבות היום מחויבות לאמץ ומאמצות בפועל מדיניות של אחריות חברתית. אחד הרכיבים המרכזיים במדיניות כזו הוא להימנע ממעורבות בפגיעה בזכויות אדם. צווי מעצר, אם יוצאו, יכולים להשפיע על החלטות עסקיות של חברות במסגרת מדיניות האחריות החברתית שלהן, להביא למשיכת השקעות בחברות ישראליות, או - בעולם האקדמי - להתגברות מאמצי חרם על אוניברסיטאות ואקדמאים ישראליים".
עו"ד נמרוד רוזנבלום, שותף מייסד משרד עורכי הדין ERM המתמחה במיזוגים ורכישות, עובד עם חברות ומשקיעים מבריטניה. לדבריו, "להוצאת הצווים, ככל שיוצאו, תהיה השפעה פסיכולוגית. זה יוצר מכשול".
רוזנבלום מאמין כי מי שכבר החל להשקיע בישראל ועושה פה עסקים ימשיך בכך, אבל עלולה להיות השפעה על מי ששוקל להשקיע בחברה ישראלית. "בבריטניה מאוד מאמינים בחברות ישראליות, אבל המצב יותר מסובך היום. לא בוחנים רק את הפרמטרים הכלכליים, צריך להסביר למה ישראל דווקא עכשיו, ולהתגבר על הממד הפסיכולוגי. קודם היה מסובך בתקופת המהפכה המשפטית, אחרי זה התחילה המלחמה".
רוזנבלום מוסיף כי "מי שרוצה להשקיע צריך להתמודד עם שאלות כמו איפה ממוקמים המפעלים, האם בצפון או בדרום, האם האזור מועד לטילים, ומה קורה מבחינת יציאת עובדים למילואים. צריך להיות מוכנים עם תשובות לדברים האלה. אם יש ועדת השקעות (של הקרן) שצריכה להשקיע בפינלנד או בישראל, אז הרבה יותר קל להשקיע בפינלנד. בישראל צריך להתמודד".
יחד עם זאת, רוזנבלום אופטימי: "אנשים מאמינים בכלכלה הישראלית. היום אחד התפקידים שלי הוא לשכנע את ועדות ההשקעה שיש לנו בעיות ברמה הגאו-פוליטית, אבל צריך לעשות את ההפרדה".