גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

הטכניון מזמין חוקרים מחו"ל להצטרף למוסד הלימוד, והנשיא מגלה כי "קיבלנו כבר עשרות פניות" ● בתוך כך, מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפגיעה במעמד המחקר הישראלי, וקוראת לתקצוב מוגבר כתשובה לחרמות

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE
הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

"עייפים מהאנטישמיות בקמפוס שלכם? יש אופציה טובה יותר", סיסמת הפרסום המאוד אמריקאית הזו היא כותרת טור הדעה שכתב נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והופיע בוול סטריט ג'ורנל בסוף השבוע שעבר. "אנחנו מקווים שהמנהיגים העולמיים ינקטו צעדים למנוע אפליה, אך החובה לפעול מוטלת גם עלינו", כותב סיון במכתבו הקצר. "מדענים ישראלים בקמפוס שלנו פועלים לבנות פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר של האנושות. איננו יכולים להאט את הקצב של המדע. חוקרים, מורים וסטודנטים שחשים שאינם מתקבלים בברכה בקהילות שלהם למרות מחוייבותם למחקר המדעי - הדלתות שלנו פתוחות".

בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה
חרם אקדמי: האקדמיה ההולנדית המלכותית לאמנות מנתקת קשרים עם "בצלאל"
יואב קרני, פרשנות | האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

הקריאה הזו של סיון מגובה במעשים. הטכניון פרסם בסוף אפריל קול קורא המזמין חוקרים וסטודנטים מכל העולם להצטרף כעת לטכניון. הקריאה היא לאנשי סגל בכל הדרגות, אשר יוכלו להגיש מועמדות ולהגיע או למשרה קבועה, אם הם ימצאו מתאימים למשרה, או אם לתקופה קצרה, כולל אפשרות להנחיה משותפת לפוסט דוקטורט או לדוקטורט יחס עם האוניברסיטה אליה הם שייכים היום. סטודנטים יכולים להגיע דרך תוכנית חילופי סטודנטים מיוחדת לתקופות של בין חודשיים לשנה, בעיקר סטודנטים לתארים מתקדמים. כמו כן החל מסתיו 2025, תיפתח לפחות בחלק מחוגי הלימוד תוכנית שבה שנת הלימודים הראשונה נערכת באנגלית, וכוללת לימודי עברית כדי להשתלב בשנה לאחר מכן במערכת הלימודים הרגילה.

"בשבועות הספורים מאז שפרסמנו את הקול הקורא, קיבלנו עשרות פניות", אומר סיון. "זה אומר שישנו צורך אמיתי". הוא מציין כי המחשבה הייתה קודם כל להקל על הישראלים והיהודים שחווים חוויות לא נעימות בקמפוסים, ולדבריו חלק מן הפונים אכן הגיעו אחרי שעברו חוויות אישיות לא נעימות. "אחת הסיבות להקמת מדינת ישראל היא לתת מקום לאנשים שלא מרגישים נוח היכן שהם נמצאים", אומר סיון.

אך בנוסף, התוכנית נועדה גם לקלוט חוקרים מעולים שבמקרים אחרים אולי קשה יותר להחזיר לישראל, ואת החוקרים המגיעים באופן זמני, לשלוח בחזרה לארה"ב עם הבנה עמוקה יותר של המתרחש בישראל.

מצד אחד, זה נהדר להחזיר מוחות ולעטוף באהבה אנשים שחוו קושי על רקע היותם ישראלים ויהודים בקמפוסים הסוערים. אבל, האם הם לא יהיו חסרים שם? הן לשם פיתוח הקשרים הבינלאומיים של האקדמיה הישראלית ואם כדי להתמודד מול הנרטיב הפלסטיני?
"אנחנו חושבים קודם כל על מה רוצים האנשים. בכל מקרה זו טיפה בים, מול הישראלים והיהודים הרבים שנשארו בקמפוסים. האם יש חשש שאנחנו בתהליך שבו ישראלים ויהודים בסופו של דבר ימנעו מהקמפוסים של האוניברסיטאות המרכזיות או יפחדו להביע שם את כולם? אני באמת לא יודע. אבל המענה שלנו הוא למי שמרגיש שהוא לא רוצה להיות שם".

אתם חוששים ממה שקורה לשיתופי הפעולה הבינלאומיים?
"בוודאי. שיתוף הפעולה הבינלאומי הוא נשמת אפה של האקדמיה. אנחנו נלחמים בכך כל האוניברסיטאות יחדיו וגם כל אחת בנפרד, אבל צריך לבנות מנגנון שגודלו ועוצמתו דומים למנגנונים של הצד השני. הם נערכים כבר שנים, ואנחנו לא פעלנו, וחייבים לפחות לפעול עכשיו. זה חיוני לכלכלה, לכח האדם, לעצמאות הישראלית בתחומים השונים. אבל המדינה כמעט לא נוכחת באירוע".

האקדמיה למדעים קוראת "להבטיח את עתיד המחקר הישראלי"

בתוך כך, היום (א') שלחה מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מכתב לראש הממשלה, לראש המל"ל ולשרי האוצר, החוץ והמדע, ובו קריאה דחופה לפעול בזירה הבינלאומית נוכח הפגיעה במעמדו של המדע הישראלי. 

"מועצת האקדמיה מביעה חשש כבד מן הסימנים המתרבים על התעצמותו של חרם אקדמי רחב-היקף וחסר תקדים על מוסדות מחקר ועל מדענים ישראלים, חרם שיוביל להתדרדרות חריפה במעמדה המדעי של ישראל בעולם ולפגיעה אנושה בעתיד המדע הישראלי", נכתב במכתב. "בעקבות מלחמת ישראל-חמאס, מוסדות מובילים ברחבי העולם שוקלים מחדש את יחסיהם עם המדענים ועם מוסדות המחקר הישראליים, נסוגים ונמנעים משיתופי-פעולה ומקיום ביקורים הדדיים, מעריכת כינוסים משותפים ומהקשר המדעי בין קהיליות מדעיות".

לדברי חברי האקדמיה, "זו תופעה מסוכנת והרסנית המאיימת על המדע הישראלי, ויש חשש כבד שצעדים אלה יפגעו אף במקומה המכובד של ישראל כחברה בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי, הממלאות תפקיד חשוב בפעילות המדע הישראלי וטיפוח עתידו".

האקדמיה קוראת לממשלה לנקוט כל דרך אפשרית על-מנת להבטיח את עתידו של המחקר הישראלי. בנוסף לדרישה לחזק את המדע, את ההסברה ואת קשרי החוץ, מסבירים באקדמיה כי "על הממשלה לזנוח לאלתר אלה מפעולותיה אשר פוגעות בעצמאות המדע ומוסדות המחקר והתרבות".

האקדמיה פונה גם בקריאה למוסדות הבינלאומיים "להימנע משימוש בחרם ככלי לניהול מחלוקות גאו-פוליטיות ולהכיר באחריותם לעמוד איתן נגד גילויי אנטישמיות וסנטימנטים אנטי-ישראליים המופיעים לעתים במסווה של ביקורת פוליטית". 

מה קורה עכשיו באוניברסיטאות בעולם?

בימים אלה מסתיימת שנת הלימודים בקמפוסים רבים בארה"ב, ובהתאם לכך גם המחאות מגיעות בהדרגה לסיומן, אם כי לא בדעיכה טבעית. בכמה אוניברסיטאות כמו הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת אריזונה, התרחשו בימים האחרונים עימותים אלימים בין המשטרה לבין הסטודנטים, כאשר המשטרה חיסלה בהדרגה את מחנות האוהלים, תוך שימוש באמצעי פיזור הפגנות ומעצרים ברבים מן המקרים. מעצרים ועימותים המשיכו להיערך השבוע גם באוניברסיטת ברקלי ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בה התרחשו האירועים המתוקשרים ובין החריפים ביותר, זכתה נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק בשבוע שעבר להצבעת אי-אמון מטעם סגל בית הספר לאמנות ומדעים. בסגל טענו כי פעילותה "סיכנה את הסטודנטים ואת ערכי היסוד של האוניברסיטה, כולל חופש הביטוי והחופש האקדמי". נראה כי פינוי המאהל - ולא השפעתו של המאהל על הלימודים או ביטול טקסי הסיום - היו מבחינתם הסיבה לאי-האמון.

לאירופה הגיע הגל הנוכחי של המחאות בהשראת ארה"ב ומאוחר יותר ממנה, ושם המחאות עדיין נמשכות בעוצמה. בבריטניה, בשווייץ, בהולנד, בגרמניה ובצרפת החלו מחאות שקטות יחסית לאלה שנערכו בארה"ב, אם כי הן כן כללו לרוב מאהלים כמו המחאות האמריקאיות וגם פריצות למבנים, חלקם מבנים היסטוריים שסבלו נזקים. 

במספר אוניברסיטאות נערכו דיונים בין הנהלות האוניברסיטאות לבין המאהלים בנושא ההשקעה בישראל. בינתיים בארה"ב אוניברסיטאות לא התחייבו רשמית להפסיק את ההשקעה בישראל, מה גם שבמקרים רבים מדובר בהשקעה דרך קרנות גידור שלא כל השקעותיהן שקופות, כך שייתכן שהדרישה תהיה בלתי אפשרית ליישום.

עם זאת, לשון השיח של האוניברסיטאות עם מנהיגי המחאה היא לשון חיובית, למרות טענות שהופיעו גם בעיתונות האמריקאית כי מאהלים אלה למעשה ממומנים ומנוהלים על-ידי ארגוני טרור פלסטיניים (ללא ידיעתם של רוב המוחים).

למשל, קנצלרית אוניברסיטת ברקלי, קרול כרייטס, כתבה למוחים כי היא נהנתה מאוד מהשיחה עמם. "אני רוצה להכיר במאמצים שלכם למחאה לא אלימה נגד ההרג וההרס יוצאי הדופן בעזה", אמרה, וציינה כי למרות שהיא מתנגדת לחרם אקדמי, האוניברסיטה תשקול לבחון האם השקעותיה "תואמות את ערכיה".

בעוד בארה"ב מדובר בשיח שהוא בינתיים כללי מאוד, באירופה הסטודנטים דורשים ספציפית להפסיק תוכניות שיתופי-פעולה במסגרת תוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, תוכנית שישראל מרוויחה ממנה מענקים וקשרים מדעיים יקרי-ערך.

בינתיים הדרישות הללו עדיין לא נענו, אולם ישנה סנונית אחת של ניתוק קשר: האקדמיה המלכותית לאמנות של הולנד בהאג (KABK) הודיעה כי היא מנתקת את הקשרים עם האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בירידות; קמטק צללה בכ-6.5%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.2% ות"א 90 יורד בכ-1.1% ● בבורסה מזהים שמשקיעי חוץ המשיכו לצמצם החזקות במניות מקומיות ● בבורסה בת"א יפורסמו דוחות חברת הנדל"ן קבוצת אשטרום ורשת גולף ● בפוריה פיננסים מעריכים כי השקעה במדד S&P 500 עלולה להיות מסוכנת ● פעילים ניהול תיקים: מתרחק המועד להפחתת ריבית בישראל ובארה"ב

נתן שרנסקי / צילום: אלכס קולומויסקי

"בגולאג הייתי הרבה יותר חופשי ממי שחקר אותי": האיש שנלחם לטובת העם היהודי בראיון

שרנסקי, דמות מפתח במאבק לחופש היהודי והציוני, מביע אופטימיות לגבי עתיד מדינת ישראל אך גם לא חוסך בביקורת עליה ● את כישלון המודיעין וההנהגה להתמודד עם האיום הפלסטיני ב–7 באוקטובר הוא מאשים ב"רוח אוסלו" ● וגם: על מה התכתב עם המנהיג האופוזיציונר הרוסי אלכסיי נבלני לפני מותו?

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

הכלכלן הראשי באוצר מאותת על הגזירות הצפויות בתקציב

תוך פחות מחודש ובאופן חריג, פרסם הכלכלן הראשי שמואל אברמזון שלושה מחקרים על סוגיות שעומדות כעת על שולחן הדיונים באוצר ● נתונים על תעסוקת בוגרי החינוך החרדי, רווחי השיא של יבואני הרכב והיקף הטבות המס במשק, מתכתבים עם שאיפות המשרד לקראת תקציב 2025 ● המהלכים עוד ייבחנו מול מציאות פוליטית מורכבת

הישראלים שחוזרים, דווקא עכשיו / צילום: Shutterstock

‎"לא רוצה להגיע למצב שבו אני מרגיש מצורע": הישראלים שקיבלו החלטה גורלית דווקא עכשיו

רייזי עוזבת ג'וב חלומות בקנדה כדי לגדל את ילדיה בארץ, יניב מרגיש שאף אחד ברחוב שלו בלונדון כבר לא מבין אותו, את רם הכריעה העוינות מצד הסובבים אותו בסיליקון ואלי, ובינה ששבה ארצה אחרי עשור בצרפת בטוחה: "לכל מדינה יש את הבעיות שלה" ● אל מול הקולות שבטוחים שזה בדיוק הזמן להגר, יש מי שהחליטו לחזור לישראל

הבניין ברחוב רחל אמנו 34 בשכונת קטמון הישנה בירושלים / צילום: אנגלו סכסון ירושלים

כמה שילמו זוג הייטקיסטים על דירה בשכונת קטמון בירושלים

בני זוג ראו את הדירה לפני ה־7.10 ועתה החליטו לרכוש אותה ● ב־2018 נמכרה דירת הפנטהאוז בבניין, תמורת 4.9 מיליון שקל ● קטמון הישנה היא שכונה במרכז ירושלים, ונחשבת לאחת מהשכונות היוקרתיות בעיר, לצד טלביה, המושבה היוונית ורחביה

סיכום שווקים / צילומים: שלומי זירה, אנבידיה, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איפה בכירי המשקיעים ממליצים לשים את הכסף - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהלי בתי ההשקעות הגדולים בישראל מביעים חשש מהכיוון אליו צועדת הכלכלה הישראלית  ● אנבידיה זינקה בשלושת ימי המסחר האחרונים ביותר מ־20%, מה הוביל לכך? ● המניות הישראליות שייכנסו, ומה עוד חשוב לדעת לקאת עדכון מדד ראסל ביוני ● ועוד כתבות על המצב בשווקים

פעילות כוחות צה''ל ברפיח / צילום: דובר צה''ל

"טקטיקה ששימשה בעיראק ובסוריה": צה"ל שולף נשק חדש במערכה ברפיח

ישראל משתמשת בנגמ"שי M113 ("זלדה") בתור כלים מופעלים מרחוק ● הנגמ"ש נושא מערכות נשק, בהן רקטות מדויקות

השאלות החשובות בבדיקה לאחור / צילום: Associated Press, Seth Wenig

כאשר ביצועי העבר לא מנבאים אפילו את ביצועי העבר

וול סטריט אוהבת להתרברב בתשואות שהיא לא באמת הניבה ● יש לשאול על כך כמה שאלות חשובות

הדיון בבג''ץ על חוק הגיוס, הבוקר (א') / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

הסתיים הדיון בבג"ץ; השופט סולברג: גיוס בני הישיבות הוא צורך קיומי

נציג היועמ"שית: הניסיון להעביר את שיקול־הדעת לצבא - מנוגד לדין ● השופט סולברג על התנגדות הממשלה לגייס 3,000 חרדים: "צעד בסיסי ומינימלי" ● נציג הממשלה טען כי זכותה לשלם לישיבות גם בהיעדר חוק לפטור מגיוס ● השופט גרוסקופף: "יש תנאי לתמיכות בתלמידי הישיבות, והוא שלא משתמטים מגיוס שלא כדין" ● נציג איחוד הישיבות טען לאכיפה בררנית אל מול האוכלוסייה הערבית ● עדכונים שוטפים

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: אביב חופי

אבי נקש תובע את המנכ"ל אבי חורמרו: "נטל זכויות בשווי עשרות מיליוני שקלים תוך ניצול האמון"

נאמנות אבי נקש הגישה בקשה לתביעה נגזרת בשם שמונה חברות נגד אבי חורמרו, יו"ר וכמנכ"ל בחברות בקבוצה עשרות שנים, בסכום של "מעל 2.5 מיליון שקל" ● בבקשה נטען ל"התנהלות פסולה ומקוממת של חורמרו" באמצעות חברה בבעלותו ולניצול האמון שניתן בו ● חורמרו בתגובה: "טענות סרק מופרכות"

המלדיביים / צילום: Shutterstock

בגלל המלחמה: יעד התיירות הפופולרי שאוסר על כניסת ישראלים

החלטת הממשלה המלדיבית כוללת תיקון חוקים שיוביל לאיסור על בעלי דרכונים ישראלים ● בתוך כך, נשיא המלדיביים החליט למנות שליח מיוחד לנושאים פלסטיניים ולהקים קמפיין לגיוס תרומות באמצעות אונר"א

לאה ופנר, מנכ''לית ההסתדרות הרפואית בישראל / צילום: יח''צ הר''י

"זו הייתה שמורת טבע של דו־קיום. עד ה־7 באוקטובר"

עד ה־7 באוקטובר, מערכת הבריאות הישראלית הייתה "חוף מבטחים של דו־קיום", כפי שהגדירה מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, לאה ופנר ● אבל בחודשים האחרונים התעוררו בתוכה רגשות עזים של כעס וחשדנות בין ערבים ליהודים, ולפי ופנר, "יש דלק באוויר ואסור לטאטא רגשות טעונים מתחת לשטיח" ● האזינו

יו''ר ספיר קורפ, אלכס ספיר / צילום: יח''צ

שותף בנדל"ן עם טראמפ ומכר פנטהאוז בקריפטו: הטייקון שמקדם הסדר חוב בת"א

חברת הנדל"ן ספיר קורפ מציעה מתווה הסדר חוב, לנוכח אי יכולתה למכור מלון במנהטן שיממן את התשלום הקרוב בחודש יולי ● הבעלים אלכס ספיר, שנחשב מקורב לנשיא ארה"ב לשעבר, יכניס את היד לכיס ויעמיד לחברה עד 10 מיליון דולר

פרויקט של עמרם אברהם בחדרה / צילום: איל יצהר

מי חברת הנדל"ן שמכרה כבר 1,000 דירות מתחילת השנה?

חברות הנדל"ן מדווחות כל אחת בתורה על עלייה משמעותית במכירות שלה, הן ברבעון הראשון של שנת 2024 והן ברבעון השני ● בולטת במיוחד חברת עמרם אברהם, אשר נהנתה מזינוק של 1,360% במכירת דירות ברבעון הראשון של השנה - אלה הסיבות

אייפון 15. הדור החדש צפוי לכלול שורה של שינויים / צילום: יח''צ

השמועות וההדלפות: איך ייראה אייפון 16 החדש?

בספטמבר הקרוב יושק האייפון החדש, אך כבר כעת יש מידע על האופן שבו הוא ייראה, יישומי הבינה המלאכותית שיכלול והשינויים הצפויים ● מהגדלת המכשירים ועובי המסגרת ועד שיפור בביצועים

משתתפי משלחת של דיפלואקט / צילום: דיפלואקט

הסטודנטים הישראלים והזרים שהופכים לשגרירי הסברה של ישראל

ארגון דיפלואקט מכשיר בימים אלה כ-180 סטודנטים, כולל משרתי מילואים, במטרה לייצג את המדינה בזירת יחסי החוץ ● בוגרי הארגון לקחו השנה חלק במשלחות להאג ולקמפוסים בארה"ב ● ישראל מתגייסת

דוד לוי / צילום: Matty Stern / U.S. Embassy Tel Aviv, ויקיפדיה

השר לשעבר דוד לוי הלך לעולמו בגיל 86


מפועל בניין לחתן פרס ישראל: דוד לוי, שעלה ממרוקו והתקדם מעבודה בבניין לפוליטיקה המקומית והארצית, הלך לעולמו • הוא הניח אחריו אישה ו-12 ילדים • לוי כיהן במשך למעלה מעשור כסגן ראש הממשלה, ניהל את משרד הבינוי והשיכון ולאחר מכן את משרד החוץ • בשנת 2014 הוזכר לוי כמועמד לנשיאות, ובערוב ימיו קיבל את פרס ישראל למפעל חיים

נטל המשכנתאות יגדל / איור: גיל ג'יבלי

גזירה חדשה: עוד לפני שהספקתם לקחת משכנתה, היא כבר התייקרה

לפי בדיקת גלובס, מי שהחל בהליך נטילת משכנתה לאחרונה עלול לפגוש התייקרות בהחזר החודשי, וגם לווים ותיקים במסלול ריבית משתנה צפויים לשלם יותר ● הסיבה: עליית תשואות האג"ח הממשלתיות מכבידה על הבנקים וגורמת לעלייה ● מה אפשר לעשות כדי לרכך את המכה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בת"א; פורמולה עולה ב-4%, מיטרוניקס יורדת ב-4.5%

ת"א 35 עולה ב-0.1% • סיפיה ויז'ן מזנקת בעקבות קבלת חוזה באירופה ● מיטב: "ההתאוששות במשק מתבססת בעיקר על הצריכה הפרטית" ● מדד רשתות השיווק הוא בעל התשואה הגבוהה ביותר בבורסה מתחילת השנה ● בנק ישראל: הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לפיחות של 20% בשקל ● הבנקים המרכזיים מגמישים את התנאים להורדת הריבית, באירופה ובקנדה צפויות השבוע הורדות ריבית

הכניסה לנהריה / צילום: אייל פישר

2 פצועים קל במטח לקריית שמונה, שרפה פרצה בנהריה - ככל הנראה משבר מיירט

הירי לצפון לא עוצר: עשרות רקטות שוגרו היום גם לקצרין - שם משתוללת שרפה • מוקדם יותר: 2 כטב"מים התפוצצו באזור עכו ונהריה • על רקע ההצעה הישראלית לעסקה: קבינט המלחמה יתכנס הערב ב-20:00 - בהשתתפות ראשי צוות המשא ומתן • בבית הלבן מבהירים: "ההצעה הישראלית הועברה לחמאס ביום חמישי" • גלנט מצהיר: "מקדמים חלופה שלטונית לחמאס" ● עדכונים שוטפים