יחידת המודיעין של צה''ל וסימני השאלה / צילום: איל יצהר
מאז 7 באוקטובר, אגף המודיעין בצה"ל חווה טלטלה שלא ראה מאז מלחמת יום הכיפורים, בשל חלקו בכישלון המודעיני. בחודשים האחרונים החליטו מספר קצינים בכירים במערך לפרוש מסיבות שונות שאינן כרוכות דווקא בחלקם במחדל. על אף פרישתם, אלה מחוללים כעת סערה נוספת בצמרת צה"ל ומערך המודיעין סביב יורשיהם, ומעוררים את השאלה עד כמה אלה שנטלו חלק במחדל, במישרין או בעקיפין, זכאים להתמנות למחליפים.
● ראיון | מנכ"ל מקורות חושף איך סייעו להציף מנהרות בעזה ואיך נערכים לתרחיש של הסלמה
● "חמאס בכל עזה": ב-WSJ טוענים - ישראל רחוקה מניצחון מוחלט
המרכזי שבהם הוא ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוה, שנטל אחריות מיניסטריאלית על כישלון יחידתו והודיע כי יפרוש מתפקידו; במטכ"ל מסמנים כעת את תא"ל שלומי בינדר, ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים, כמחליפו. ראש חטיבת המחקר באגף, תא"ל עמית סער, פרש גם הוא, אך בשל נסיבות רפואיות חמורות, ואילו קצין המודיעין של פיקוד דרום, אל"ם א', הודח בשל מערכת יחסים עם פקודה.
אחת היחידות הבולטות באמ"ן, שבכיריה טרם הודיעו על פרישה או עזיבה, היא 8200. זאת, על אף שתחקיר פנימי שערכה היחידה, בו עלו לא מעט כשלים בהתנהלותה שהובילו למחדל: כרסום מתמיד ביכולת ההאזנה לאנשי חמאס, סגירת יחידת המודיעין הגלוי (אוסינט) ופיזורה בין חיילות וזרועות, התמקדות יתר בפעילות סייבר, ירידה ביכולתם של קציני הבינה הרשתית ביחידה (קב"רים) - תפקיד האחראי על בניית תמונה מודיעינית, ומידורה של הנגדת ו' שהתריעה על מלחמה קרבה עם חמאס, מהפיקוד הבכיר של היחידה. לא כל הכשלים הוטלו על כתפיו של מפקד היחידה הנוכחי, תא"ל יוסי שריאל, שבכלל צמח באיסוף קרבי, אלא גם על קודמיו בתפקיד ובאגף המודיעין.
תא"ל שריאל, שזהותו נחשפה בחודש שעבר בעיתון גרדיאן עקב רשלנות בפרטים שהותיר בספר שפרסם, טרם הודיע על פרישתו מהיחידה, אך ההנחה היא כי הוא צפוי לעזוב כמתוכנן בתום הקדנציה שלו שמסתיימת בלאו הכי השנה. כבר עתה היחידה סוערת מהשמועות ומהידיעות שמפוזרות בדבר המינויים האפשריים להחליפו.
המועמד הבולט שמעורר מחלוקת בצמרת
המועמד הבולט להחליף את שריאל הוא ראש חטיבת ההפעלה הכפופה לאמ"ן, תא"ל ג'. הקצין, שרק לאחרונה מלאו לו 40, נחשב למועמד מבטיח לרשת את שריאל כבר מאז שמונה לתפקיד ראש החטיבה. הוא זכה להערכת הפיקוד הבכיר בצה"ל, גדל ב־8200 בניגוד למפקדו, ובשנה שעברה סומן כקצין בעל פוטנציאל רב ברשימת "40 הצעירים המבטיחים" של גלובס.
אלא שבפיקוד הבכיר אין תמימות דעים כשהדבר מגיע לקידומם של קצינים שהיו בתפקידי מפתח בזמן פרוץ המלחמה, ולא סייעו לספק את ההתרעה המתאימה. במילים אחרות, תא"ל ג' מזוהה עם כשלי 7 באוקטובר, כאחד מארבעת תתי־האלופים הבכירים ביחידה. בין היתר, ראש חטיבת הפעלה באמ"ן אחראי על הפעלת יחידות האיסוף המודיעיניות, על חיבור בין המודיעין לאופרציות מבצעיות - החל מכוחות בשטח ועד מבצעי השפעה - וכן אחראי על חיבור בין העשייה המודיעינית ליתר גופי הצבא וקהילת המודיעין. "בפועל, ראש חטיבת ההפעלה מהווה כקצין אג"ם (קצין אגף מטה) של הזרוע", אומר בכיר לשעבר בצה"ל, המכיר את המחלוקת סביב המינוי. "זה אדם שצריך לקבוע מודל סימנים מתריעים למלחמה".
ג' מזוהה עם "מחנה כוכבי". הוא שירת כעוזר הרמטכ"ל בתקופתו של אביב כוכבי, שגם מינה את אהרון חליוה לראש אמ"ן. "אם היית יושב עם הרמטכ"ל הרצי הלוי ב־6 באוקטובר ושואל אותו מי מתאים לפקד על אמ"ן, הוא היה בוחר את בינדר כבר אז, ומסמן את ג' למפקד 8200. השאלה היא האם דבר לא השתנה אחרי 7 באוקטובר", אומר הבכיר לשעבר. יש לציין כי בדיקה צה"ל שבוצעה בחטיבת המבצעים לא מצאה שבהתנהלותו של בינדר נפל פגם שמונע ממנו להתמנות לתפקיד.
מלבד תא"ל ג', מועמדים אפשריים לתפקיד הם סגן מפקד היחידה, אל"ם ר' ואף נבחנת השבתו של אחד מסגני מפקדי היחידה שפרשו.
ב־8200 ממתינים לתחקיר הרשמי
עד כה, ב־8200 לא תחקרו באופן מלא את מחדלי 7 באוקטובר, ולא ירדו לשורשי האחריות של בעלי תפקידים בפיקוד הבכיר. תחקיר פנימי, במטרה להפיק לקחים מהירים לזירות אחרות, כבר בוצע בראשית המלחמה על ידי מפקד היחידה לשעבר, תא"ל (במיל') דני הררי. ממצאיו הוגשו למפקד היחידה והוא ממתין לשמש כמסמך מכונן בוועדת חקירה ממלכתית, אם תקום כזו לאחר המלחמה. כעת נערך ביחידה, כמו בשאר אמ"ן, תחקיר מטכ"לי בפיקודו של קצין מילואים (ללא הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז כפי שנקבע במקור). מסקנות כלפי המעורבים במחדל לא הוסקו וככל הנראה לא יוסקו במהלך החודשים הקרובים. הממצאים יוצגו לראש אמ"ן ולאחר מכן לרמטכ"ל.
סא"ל (במיל') ד"ר אייל פינקו מהמחלקה למדעי המדינה ומרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן, סבור כי הטענות כלפי 8200 או חטיבת ההפעלה מוגזמות. "8200 היא יחידת איסוף ואיננה יחידה מחקרית", הוא אומר לגלובס. "קציני הבינה הרשתית (קב"רים) אמנם אמורים לספק פרשנות למצב, אבל מי שבונה את תמונת המודיעין מכלל המקורות ומספקת פרשנות היא חטיבת המחקר. קב"רים ב־8200 לא חשופים לכל המידע הקיים באמ"ן. באשר לראש חטיבת ההפעלה, הרי שהוא נדרש לתעדף בין המשימות, אבל מי שקובע אותן עבורו הוא ראש אמ"ן ובהתאם לכך עליו להנחות את איסוף המודיעין בשטח".
"מי שחטא יידע ליישם לקחים טוב יותר"
בימים אלה, ב־8200 מכים על חטא על כך שהמידע הגלוי ששודר באל־ג'זירה, שחשף את תוכניות המלחמה, לא נקלט בזמן אמת בשל סגירת יחידת המודיעין הגלוי "חצב". זאת בנוסף לתוכניות של מתקפת חמאס שזכו לכינוי "חומות יריחו", שנחשפו על ידי הנגדת ו' אך לא הועברו למפקד 8200, וחשיבותם הגבוהה לא הודגשה בפני הפיקוד הבכיר. בכירים לשעבר מתארים יחידה מוכה וחבולה, שכל אחד מהפרסומים כמו זה על תוכנית "חומות יריחו" או גילוי הזהות של מפקד היחידה בעיתון הבריטי, רק הגבירו את התסכול והמחנאות ששררו בצמרתה. עם זאת, היחידה מתפקדת במלחמה כבר קרוב לשמונה חודשים וחלק מלקחי 7 באוקטובר כבר הופקו בימי הלחימה הראשונים: יחידת המודיעין הגלוי הוקמה מחדש, וכך גם יחידת "השלל", המפענחת מודיעין המגיע ממחשבים או ניירת של חמאס. בנוסף, מערכות המידע שודרגו כך שכל מידע רלוונטי יוכל לעשות את דרכו לכלל מקבלי ההחלטות באופן מהיר יותר, וכך גם לדרגי השטח.
ועדיין, ביחידה טרם בוצעו שינויים ארגוניים מרחיקי לכת. אלה, ככל הנראה, יגיעו רק לאחר התחקירים הרשמיים, ובינתיים ביחידה מסתפקים בהפקת לקחים מיידית. "אין ספק שליחידה יש עוד עבודה בשיפור זיהוי דפוסים חשודים בפעילויות תקשורת בצד האויב, כפי שקרה עם הידלקות כרטיסי הסים ברצועה, וכן בתקשורת בין דרגי השטח לבין המפקדה", אומר ד"ר פינקו. "עולה השאלה האם זה שכשל, חטף את סטירת הלחי ולמד את הלקחים על בשרו, יהיה מפקד טוב יותר מקודמו. האם הוא יידע לעשות את השינויים הדרושים או שהוא 'עשה את שלו' ועכשיו עליו לעזוב. יש בצבא שיטה לפיה מי שלא בסדר וחטף חזק - הולך הביתה. אבל לפעמים, בתפיסה ארגונית נכונה לא פחות, מי שחטא יידע ליישם לקחים טוב יותר".