גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי
ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

"אני רוצה לאתר את האיש שהמציא את הציפרלקס, אני רוצה לומר לו תודה", זה משפט ששמענו מיותר מאדם אחד, וביתר שאת בזמן האחרון. מתחילת המלחמה, חל זינוק של 10%־20% בצריכת נוגדי דיכאון וחרדה על ידי הישראלים, כך שיותר מ־10% מהאוכלוסיה נוטלים את התרופות הללו. קבוצת הציפרלקס היא אחת ממובילות הקטגוריה.

האיש שהם מחפשים להודות לו הוא ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שכונה "האיש בעל מגע הזהב" בפיתוח תרופות נגד דיכאון. בספר "תן להם לאכול פרוזאק" של דיוויד הילי, שסוקר דווקא את הצדדים הבעייתיים של תעשיית התרופות, נכתב כי "בוגסו הביא לשוק לאורך השנים, יותר תרופות מכמעט כל כימאי רפואי בתחום".

לפני ציפרלקס, הוא פיתח את קרובת המשפחה שקדמה לה, ציטלופרם או ציפרמיל. אחרי שתי התרופות הללו, הוא פיתח נוגד דיכאון שלישי של חברת התרופות לונדבק בשם ברינטליקס. היום שתי התרופות הראשונות הן כבר גנריות ומשווקות על ידי מגוון רחב של חברות תרופות, ביניהן טבע הישראלית.

 

בזכות תרופה לשחפת

"התחלתי לעבוד בלונדבק ב־1971", מספר בוגסו בראיון לגלובס. "זו הייתה המשרה הראשונה שלי ככימאי רפואי, והפרויקט הראשון שנתנו לי היה למצוא תרופת SSRI סלקטיבית". את התרופה Citalopram, שממנה צמח הציפרלקס, הוא מצא כבר ב־1972, שנה בלבד אחרי שנקלט בחברה.

הרעיון שניתן לטפל ב"מלנכוליה" באמצעות צריכה של מזון או חומר חיצוני תועד ברפואה כבר בשנת 1599. קובץ השירים "גלולה נגד מלנכוליה" של המשורר והמחזאי הבריטי תומאס ד'אורפיי פורסם במאה ה־17. אופיום, אמפתמינים ואפילו שיח אברהם שימשו כנוגדי דיכאון עד אמצע המאה ה־20.

פריצת הדרך הראשונה של בטיפול המודרני בדיכאון התרחשה כאשר מטופלים בתרופה חדשה נגד שחפת נהנו לפתע ממצב רוח משופר. לקטגוריה ניתן השם Antidepressant (נוגד דיכאון, אשר משמש עד היום להגדרת כל הקטגוריה). התרופות שהופיעו בעקבות זאת בשנות החמישים והשישים, ולמעשה עד היום, היו עתירות תופעות לוואי ולא תמיד יעילות, והייתה להן תחרות מצד תרופות הרגעה שעזרו לשלוט במטופלים מדוכאים או חרדים אבל לא באמת שיפרו את מצבם.

לחברת לונדבק היו אז תרופות מצליחות בקטגוריית נוגדי הדיכאון, אבל בוגסו מודה שהן לא היו ספציפיות מספיק. "באותו זמן, ארביד קרלסון, שזכה בהמשך בפרס נובל על תרומתו לגילוי החשיבות של דופמין במחלת הפרקינסון, הציע שהמוליך העצבי החשוב בטיפול בדיכאון הוא דווקא סרוטונין". בלונדבק ראו את מחקריו של קרלסון ונתנו לבוגסו תרופת מוצא, שהייתה דווקא ספציפית מאוד בעיכוב ספיגת נוירואדרנלין. "הם אמרו לי, תתחיל מכאן, ותהפוך אותה לספציפית לעיכוב ספיגת סרוטונין. בדיעבד, מוזר שהתחלתי ממוצר עם פעילות כל כך שונה ממה שרצינו, אבל אז הייתי צעיר ונלהב מאוד. עשיתי כמה שינויים פה, כמה שינויים שם, וזה עבד". כך פותחה תרופת ה-SSRI הראשונה של חברת לונדבק.

הדיכאון יוצא לאור

קשה להפריז בהשפעה של תרופות ה־SSRI על אופן הטיפול בדיכאון ועל היחס של החברה למחלה. לפני תרופות ה־SSRI, הטיפול התרופתי בדיכאון היה מנת חלקם של החולים הקשים ביותר. דיכאון נחשב מחלת נפש קשה ולא מדוברת. הטיפול התרופתי הנגיש יחסית, מבחינת פרופיל היעילות מול תופעות הלוואי, הרחיב מאוד את אוכלוסיית המטופלים, והוציא את הדיכאון לאור. בהדרגה, גם מקרים קלים יותר החלו להיות מטופלים תרופתית, ובמקביל פחתה משמעותית הסטיגמה סביב הטיפול, כך שעוד מטופלים הרשו לעצמם להיכנס למעגל.

בהמשך התברר שהתרופות הללו מועילות גם בטיפול בחרדה, והתחום עבר כמעט אותה מהפכה שוב. החרדה הפכה לתסמין מוכר של החיים המודרניים, והטיפול התרופתי נעשה מקובל.

"בהנהלה לא האמינו"

פיתחת את התרופה כבר ב־1972, אבל היא הגיעה לשוק ב־1989, כך שפרוזאק של אלי לילי הקדימה אתכם בשנתיים והיא חתומה על המהפכה הראשונה בתחום.
"17 שנים הם לא זמן מאוד ארוך להגיע מהמעבדה לשוק. אלי לילי הייתה חברה הרבה יותר גדולה מאיתנו, עם נוכחות רבה בשוק האמריקאי. זה היה משמעותי מאוד. היו גם סיבות נוספות לעיכוב. היו לנו מנהלים בחברה שחשבו שמוצר סלקטיבי כל כך לא באמת יכול להיות יעיל, במיוחד לאחר שכמה חברות אחרות שניסו לפתח מוצרים דומים נתקלו בקשיים. והיה רגע שבו המוצר כמעט בוטל לגמרי".

 

מדוע?
"באחד הניסויים שערכנו התברר שיש לו רעילות בכלבים. הוא עשה להם פרכוסים. למזלנו, אחד החוקרים הבין מספיק טוב את המנגנון של התרופה, כדי לדעת שזו השפעה ייחודית לכלבים. התרופה מתפרקת אצלם במוח לחומר מסוים, שאצל בני אדם מופיע רק בכמויות קטנות מאוד ואינו מהווה בעיה. אבל היה צריך לגרום להנהלה להאמין בנו מספיק כדי שתאפשר לנו לקחת את הסיכון הדרוש כדי להדגים את זה.

"ככימאי, תמיד רציתי לייצר את המוצר הבא. מה שמתעתע בתחום הזה הוא שהפידבק מהמעבדה הוא סופר מהיר. מתכננים תרופה וכבר למחרת הרוקח מספר לך איך היא השפיעה. זו הרגשה שאין לה אח ורע, מתמכרים לזה. אבל זו השפעה רק בדגימות תאים. עד שהמוצר מגיע לשוק, אפשר כבר לשכוח שהוא קיים".

הפעם המאמץ השתלם, והמוצר הגיע לשוק והצליח מאוד. זה היה יכול להיות סוף הסיפור, וסוף מוצלח מאוד מבחינת לונדבק, אבל הפטנט על התרופה היה קצר, ובוגסו וצוותו קיבלו הוראה לנסות לשפר אותו.

פריצת הדרך הגיעה מההבנה שהמוצר הוא בעצם שני מוצרים. "כל מולקולה יכולה להגיע בשתי גרסאות, שהן כמו תמונות מראה זו של זו, כמו שתי ידיים שהן זהות אבל פונות לכיוונים שונים. אם תניחי אותן זו על גבי זו, הן לא יכסו אחת את השנייה", אומר בוגסו.

אחת המדעניות בצוות, ד"ר קוני סנצ'ז (ראו מסגרת), זיהתה בעכברים, כמעט במקרה, כי לשתי התצורות של המולקולה אין אותה פעולה. "זו הייתה הפתעה, כי אלי לילי עשו ניסוי דומה בפרוזאק, ושם שתי התצורות היו יעילות ובטוחות בדיוק באותה מידה". נדרשו עוד שמונה שנים תמימות להבין כיצד אפשר להפריד בין המוקולות.

"התברר שבין שתי המולקולות, תצורת ה־S ותצורת ה־R, רק תצורת ה־S היא היעילה, ויותר מכך, תצורת ה־R רק מפריעה. על ידי שימוש בתצורת ה־S, אפשר היה להוריד את המינון של התרופה דרמטית, ועדיין הייתה לה אותה יעילות. ואם בהתחלה החברה לא התעניינה בזה, כי היא אמרה - מילא, נצליח להוריד את המינון בחצי, אז בעצם ראינו שהשיפור הוא משמעותי הרבה יותר, ותורם בזכות זאת גם לפרופיל תופעות לוואי הרבה יותר נוח, וגם לפעולה מהירה יותר של המוצר".

בהמשך התגלה עוד הבדל בין ציפרלקס לקודמיו בשוק. "התברר שהוא מתחבר אל התאים בשני מקומות - באחד הוא מכניס את התרופה ובשני הוא לא נותן לה לצאת. כשאנחנו טענו שעל פי המנגנון הביולוגי נראה שזה קורה, לא האמינו לנו. אבל אחר כך התרופה צולמה על גבי התאים באמצעות קריסטלוגרפיה גבישית, וראינו שמה שחשבנו הוא בדיוק מה שמתרחש", ומכאן גם כנראה האפקטיביות הגבוהה יותר של תצורת ה־S.

לונדבק חתמה על הסכם שיווק למוצר עם חברת פורסט האמריקאית, והיתר היסטוריה. התרופה אושרה לשימוש ב־2002, ועד היום מחזיקה ציפרלקס והגרסאות הגנריות שלה כ־10% מהשוק האמריקאי, בתחרות ראש בראש עם זולפוט של פייזר והגרסאות הגנריות שלה.

"מוצר של פעם בחיים"

ציפרלקס לא הייתה המילה האחרונה של בוגוסו. "אני אולי דווקא הכי גאה במוצר הבא שלי, ברנטיליקס (Vortioxetine). המוצר הזה פועל על שישה סוגים שונים של רצפטורים לסרוטונין. אי אפשר לייצר עוד מוצר כזה, שיפעל על כל כך הרבה סוגי רצפטורים ודווקא אלה שבהם אנחנו מעוניינים. מוצר של פעם בחיים".

ברנטיליקס כרגע פחות נמכר מציפרלקס, גם כי אינו גנרי וגם כי הוא מועד יותר לגרום לבחילות ושיעור קצת יותר נמוך מהמטופלים משתפרים בעזרתו. אבל יש לו יתרון לא מבוטל - הוא פוגע פחות בחשק המיני מאשר תרופות ה־SSRI, ואלה חדשות טובות למי שמסוגל לקיים יחסים כשיש לו בחילה. "יש גם עדויות לכך שהמוצר הזה הוא בעל השפעה חיובית על היכולות הקוגניטיביות, שעלולות להיות מושפעות גם הן מהדיכאון", אומר בוגסו.

למרות ההצלחה, בוגסו אומר שיש עוד הרבה מה לעשות בשוק הדיכאון. "יש כמה בעיות לנוגדי דיכאון", הוא אומר, ולא מתכוון לירידה בחשק המיני שהיא אחת התלונות הקבועות של המטופלים.

"הבעיה העיקרית היא משך הזמן הארוך שנדרש כדי שהתרופה תתחיל לעבוד. בתרופות שלפני ציפרלקס נדרשו 6־8 שבועות. אנחנו קיצרנו את התקופה, אבל עדיין זמן ההמתנה מאוד בעייתי לאנשים שחייבים את התרופה עכשיו.

"סוגיה נוספת, בעצם חמורה יותר, היא קבוצה גדולה מאוד של אנשים, ששום תרופה לא מתאימה להם. מדובר בכמות גדולה מאוד של אנשים, כ־2.8 מיליון איש בארה"ב לבדה (שהם כמעט אחוז מהאוכלוסייה). אנשים אלה מנסים שלוש תרופות, מקווים כל פעם מחדש ובסופו של דבר חוזרים לאותו המצב.

"כולנו בתעשיית התרופות נגד דיכאון עבדנו על זה, יומם ולילה, אבל הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מהו המנגנון הביולוגי של הדיכאון. לכן רוב החברות היום לא עובדות על הבעיה הזו. בעצם החזרנו את הכדור לאקדמיה, מתוך המחשבה שנוכל לחזור לפתח תרופות כשנבין טוב יותר את מנגנון המחלה".

קצה חוט מהפסיכדליה

בינתיים קרה משהו מעניין בשוק: הפסיכדליה. "הקטמין, שלמיטב הבנתנו גם מעכב סרוטונין במנגנון פעילותו, התברר כבעל השפעה כמעט מיידית על דיכאון. הבעיה היא שמדובר בחומר בעל השפעות פסיכוטיות, אבל הנה יש לנו קצה חוט, וברור לי שכל החברות מנסות לפתח מוצרים שקשורים למולקולה הזו. לא ידוע לי שמישהו מתקדם מאוד בכיוון הזה עדיין.

"פסילוסיבין, גם הוא מולקולה מעניינת, די פשוטה, דומה לסרוטונין. גם הוא גורם לתגובה מיידית, והוא עוד יותר פסיכוטי. מנסים אותו במינונים מאוד נמוכים. בגלל האפקט הפסיכוטי ובגלל בעיות פטנט, כאן יפותחו כנראה מולקולות אחרות, בהשראת החומר הטבעי. אנחנו מקווים שפסילוסיבין ישפיע גם על ה-30% שלא מגיבים לטיפול, אבל אין עדיין הוכחות ברורות לכך. שתי ההתפתחויות הללו חיוביות ומשמחות ביותר".

אחרי כל כך הרבה שנים שבילית בניסיון להבין את המוח של אנשים עם דיכאון, מה דעתך על סוגיית ההשפעה של התורשה והסביבה על התפתחות דיכאון?
"אני די בטוח שמתח נפשי יכול לגרום חוסר איזון במוח שמוביל לתהליכים שאנחנו מתערבים בהם. לצערי אני לא מכיר אף אחד שיודע להסביר במדויק את המנגנון שבו זה קורה, או מדוע אצל אדם אחד הביטוי הוא בדיכאון שאפשר לטפל בו תרופתית ואצל אחר הדיכאון עמיד. יש עוד על מה לעבוד".

נוגדי הדיכאון זכו גם לביקורת. הטענה היא שרושמים אותם במקום טיפולים אחרים, רגשיים יותר, תובעניים יותר בכוח אדם אבל אפקטיביים יותר בטווח הרחוק וללא תופעות לוואי, או אפילו במקום שיפור החברה כך שפחות אנשים יהיו בדיכאון.
"לפעמים אנשים תוקפים אותי, כועסים על התלות של החברה בנוגדי הדיכאון, או על תופעות הלוואי. אחרים אומרים שהתרופות הצילו את חייהם, ואז אני יכול רק להצטער על כך שזה לא עובד עבור כולם. יש כימאים שמפתחים מוצרים יפים שלא מגיעים לשוק, ולא זוכים לפידבק מהציבור לאורך כל הקריירה שלהם. לי היה מזל".

עוד כתבות

אדי ודר בהופעה. העיד בפני הקונגרס נגד טיקטמאסטר - וחזר לעבוד איתה / צילום: Reuters, Mario Anzuoni

כולם שונאים את טיקטמאסטר, אבל האם זה מונופול שכדאי לפרק?

משרד המשפטים האמריקאי הגיש תביעת הגבלים עסקיים נגד לייב ניישן והחברה הבת שלה טיקטמאסטר, שיצרו יחד מפלצת שלא מאפשרת לתחרות להתרומם ● לא ברור מה זה יעשה למחירי הכרטיסים, אבל בענף המשלב פוליטיקה, הון, בידור ופשע, אין ספק שזהו צעד משמעותי

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

הכלכלן הראשי באוצר מאותת על הגזירות הצפויות בתקציב

תוך פחות מחודש ובאופן חריג, פרסם הכלכלן הראשי שמואל אברמזון שלושה מחקרים על סוגיות שעומדות כעת על שולחן הדיונים באוצר ● נתונים על תעסוקת בוגרי החינוך החרדי, רווחי השיא של יבואני הרכב והיקף הטבות המס במשק, מתכתבים עם שאיפות המשרד לקראת תקציב 2025 ● המהלכים עוד ייבחנו מול מציאות פוליטית מורכבת

בן פסטרנק / צילום: ניר אלון

החברה הביטחונית שנמכרת בשווי של עד 100 מיליון שקל

קבוצת ה-IT אמן רוכשת את חברת אר.אס.אל, שלא נהנתה מהגאות בתחום התעשיות הביטחוניות, בעסקה במספר שלבים אשר משקפים לחברה שווי של עד כ-100 מיליון שקל

יו''ר ספיר קורפ, אלכס ספיר / צילום: יח''צ

מיליארדר בצרות: חברת הנדל"ן מת"א שמקדמת הסדר חוב

אלכס ספיר בעל השליטה בספיר קורפ פותח במגעים להסדר חוב מול מחזיקי שתי סדרות האג"ח בתל אביב ● הסיבה: החברה חוששת שלא תספיק למכור את המלון שלה במנהטן בזמן כדי לשלם את התשלום הקרוב ביולי

הדיון בבג''ץ על חוק הגיוס, היום (א') / צילום: ניצן שפיר

שופטי בג"ץ מאותתים: נחייב את המדינה לגייס חרדים לצה"ל

בג"ץ עומד להכריע בשאלת גיוס החרדים לאחר שנים של דחיות ● נראה כי השופטים תמימי-דעים שבהיעדר חקיקה ונוכח המצב יש להתחיל בגיוס בהתאם ליכולת צה"ל: "המדינה במלחמה, והצורך זועק" ● ארבע הערות על הסערה שמעסיקה את מקבלי ההחלטות מאז קום המדינה

שלטי הנחה לרכישת דירות חדשות בתל אביב / צילום: דרור מרמור

התרגילים והסיכונים: "אנשים לא קונים דירה, אלא אופציה על דירה"

בשנה האחרונה יזמיות הנדל"ן מציפות את השוק במבצעים נוסח "קנו עכשיו ושלמו עם קבלת המפתח" ● כך, הן יכולות לרשום מכירות גבוהות על הנייר, כאילו הריבית הגבוהה לא מצננת את השוק ● אבל בפועל, תזרים המזומנים של חברות הנדל"ן צונח ומומחים מזהירים מפני מפולת שתוביל לקריסת חברות קטנות

הישראלים שחוזרים, דווקא עכשיו / צילום: Shutterstock

‎"לא רוצה להגיע למצב שבו אני מרגיש מצורע": הישראלים שקיבלו החלטה גורלית דווקא עכשיו

רייזי עוזבת ג'וב חלומות בקנדה כדי לגדל את ילדיה בארץ, יניב מרגיש שאף אחד ברחוב שלו בלונדון כבר לא מבין אותו, את רם הכריעה העוינות מצד הסובבים אותו בסיליקון ואלי, ובינה ששבה ארצה אחרי עשור בצרפת בטוחה: "לכל מדינה יש את הבעיות שלה" ● אל מול הקולות שבטוחים שזה בדיוק הזמן להגר, יש מי שהחליטו לחזור לישראל

ג'יימי דיימון / צילומים: AP, Ludovic Marin ו־Shutterstock

המלך של וול סטריט: בדרכו החוצה מצמרת הבנקאות, ג'יימי דיימון זורק כמה נבואות זעם

העומד בראשו של ג'יי.פי מורגן, שהפך הודות לניווטו לבנק האמריקאי המוביל בשווי שוק ונכסים, ידוע גם כרואה השחורות של הענף ● פעם אחר פעם הוא מזהיר מפני אינפלציה גבוהה, מיתון עולמי ואיומים גיאו–פוליטיים, וזוכה לאוזן קשבת מהמנהיגים הבכירים ביותר ● כעת הוא רומז שהפרישה שלו תהיה מוקדמת מהצפוי, ומספק עוד תחזית שחורה לקינוח: "היערכו לתרחיש הגרוע ביותר"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת • מיטב: "ההתאוששות במשק מתבססת בעיקר על הצריכה הפרטית" ● מדד רשתות השווק הוא בעל התשואה הגבוהה ביותר בבורסה מתחילת השנה ● בנק ישראל: הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו להפחתת השקל ב-20% ● הבנקים המרכזיים מגמישים את התנאים להורדת הריבית, באירופה ובקנדה צפויות השבוע הורדות ריבית • גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה

אננסים למכירה בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Shutterstock

שנה לפתיחת השוק ליבוא אננס: המחירים נחתכו בחצי, והצריכה הוכפלה

למרות שמשרד החקלאות פתח את יבוא האננס מקוסטה ריקה בלבד, מחיר הפרי צנח בכמעט 50% - והפרי הפך לנגיש יותר עבור הצרכן הישראלי ● הנתונים מצביעים על כך שכשמסירים רגולציות חוסמות יבוא - המחירים יכולים לרדת, לעתים אף מבלי לפגוע באופן משמעותי בייצור המקומי

יו''ר ספיר קורפ, אלכס ספיר / צילום: יח''צ

שותף בנדל"ן עם טראמפ ומכר פנטהאוז בקריפטו: הטייקון שמקדם הסדר חוב בת"א

חברת הנדל"ן ספיר קורפ מציעה מתווה הסדר חוב, לנוכח אי יכולתה למכור מלון במנהטן שיממן את התשלום הקרוב בחודש יולי ● הבעלים אלכס ספיר, שנחשב מקורב לנשיא ארה"ב לשעבר, יכניס את היד לכיס ויעמיד לחברה עד 10 מיליון דולר

ביומד / אילוסטרציה: Shutterstock

טיפול חדש ללוקמיה צפוי להפוך את המחלה הקטלנית למחלה כרונית?

כנס הסרטן האמריקאי השנתי ASCO מתרחש בימים אלה בשיקגו, ובשני ימיו הראשונים כבר סיפק כמה כותרות משמעותיות ● וגם: חברת מודרנה קיבלה את אישור השיווק למוצר הראשון שלה אחרי תקופת הקורונה ● השבוע בביומד

ארז אייזן ועמית דובדבני, צמד אינפקטד מאשרום, דוגמים מכונות דפוס של hp אינדיגו / צילום: תמי בר שי

"לפעמים שואלים איך אנחנו תומכים בישראל": זה הצליל החדש של אינפקטד מאשרום

חברי אינפקטד מאשרום, ארז אייזן ועמית דובדבני, חוו מקרוב את האובדן של קהילת הטראנס ב־7 באוקטובר ● בראיון עם גלובס הם מספרים על הטראק שהפיקו מצלילי מדפסות של hp אינדיגו, איתו יופיעו באירוע הדפוס הגדול בעולם תחת אבטחה כבדה

לישראל הייתה תוכנית סודית ליום שאחרי בעזה. חמאס חיסל אותה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ישראל שינתה את המבצע ברפיח בלחץ אמריקאי, הניסוי שעשוי לשפר את מיפוי המנהרות התת-קרקעיות בעזה וכך חיסל חמאס את תוכנית היום שאחרי של ישראל • כותרות העיתונים בעולם 

אורי יהודאי, לשעבר נשיא ומנכ''ל פרוטרום / צילום: שלומי יוסף

אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום המיתולוגי: "במשטרה אפילו לא טרחו להגיד טעינו, או סגרנו את התיק מחוסר אשמה"

6 שנים לאחר שהוביל את פרוטרום לאקזיט בשווי כ־7 מיליארד דולר, אורי יהודאי מספר בראיון ראשון ובלעדי על החקירה שנפלה עליו בהפתעה, עד לסגירתה לאחרונה: "אני שלחתי את המידע ל־IFF וצחקתי כמו מטומטם" ● וגם: על העסקים המוצלחים עם בן הדוד ישי דוידי והתסכול מהמצב במדינה: "אם היו קוראים לי להיות שר האוצר, הייתי הולך מחר בבוקר" ● הראיון המלא יפורסם בסוף השבוע

הדיון בבג''ץ על חוק הגיוס, הבוקר (א') / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

הסתיים הדיון בבג"ץ; השופט סולברג: גיוס בני הישיבות הוא צורך קיומי

נציג היועמ"שית: הניסיון להעביר את שיקול־הדעת לצבא - מנוגד לדין ● השופט סולברג על התנגדות הממשלה לגייס 3,000 חרדים: "צעד בסיסי ומינימלי" ● נציג הממשלה טען כי זכותה לשלם לישיבות גם בהיעדר חוק לפטור מגיוס ● השופט גרוסקופף: "יש תנאי לתמיכות בתלמידי הישיבות, והוא שלא משתמטים מגיוס שלא כדין" ● נציג איחוד הישיבות טען לאכיפה בררנית אל מול האוכלוסייה הערבית ● עדכונים שוטפים

מכרו חברות ב־2 מיליארד דולר. האם המשבר הסתיים? / איור: גיל ג'יבלי

הושלם הגיוס הגדול ביותר והשכר בשיא: האם המשבר בהייטק הסתיים?

לאחר שנתיים קשות נראה שחל מפנה בהייטק הישראלי, כשבחודשים האחרונים יותר מעשר חברות נרכשו, ההשקעות עלו, ושכר העובדים הגיע לשיא של כל הזמנים ● אולם חלק מהמומחים לא ממהרים להגדיר זאת כהתאוששות, וטוענים: "יש פה שתי כלכלות נפרדות, אחת של 'כוכבי תעשייה' והשנייה של כל השאר"

הראל ויזל, מנכ''ל ובעל השליטה בפוקס / צילום: דימה טליאנסקי

פוקס: רשת המזון הבינלאומית Pret a Manger ביטלה את ההסכם איתנו בגלל המלחמה

קבוצת פוקס, שחתמה עם רשת המזון והקפה הבינלאומית על הסכם רישיון להקמת כ-40 סניפים ברחבי הארץ, הודיעה כי ההסכם עימה בוטל ● בחודשים האחרונים עמדה Pret A Manger בפני הפגנות של תומכי BDS, שדרשו להחרים את הרשת בשל כוונותיה לפעול בישראל

סיכום שווקים / צילומים: שלומי זירה, אנבידיה, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איפה בכירי המשקיעים ממליצים לשים את הכסף - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהלי בתי ההשקעות הגדולים בישראל מביעים חשש מהכיוון אליו צועדת הכלכלה הישראלית  ● אנבידיה זינקה בשלושת ימי המסחר האחרונים ביותר מ־20%, מה הוביל לכך? ● המניות הישראליות שייכנסו, ומה עוד חשוב לדעת לקאת עדכון מדד ראסל ביוני ● ועוד כתבות על המצב בשווקים

''אילו נוצחה ישראל'', הוצאת ספריית מעריב, 1969. התקבל בארץ בלעג ובאיבה

יוני 1967: זה היה יכול להיגמר אחרת

שלושה עיתונאים כתבו ב-1969 ספר שנקרא "אילו נוצחה ישראל" ● במשך שנים לא התייחסנו לזה ברצינות, אבל כעת הסיפור נשמע קצת פחות פנטסטי