"אני מרגישה שבמדינה מחכים שנפשוט את הרגל. לא מאפשרים לנו לפתוח את העסק ולהתפרנס"

כשיעל בר, בעלת בר-מסעדה "שלדון" ברמת גן, קיבלה השבוע מרשות המסים אישור לבקשתה למענק עבור חודש נובמבר-דצמבר, היא לא הרגישה כל הקלה. הסכום שקיבלה - 9,380 שקל - היה הקש ששבר את גב הגמל, לאחר חודשים רבים שבה המסעדה שלה סגורה וצוברת חובות.

את התסכול היא הוציאה באמצעות המקלדת, כשפרסמה פוסט בעמוד הפייסבוק שלה, ובו כתבה: "אז מה אומרים? לא יודעת מה לעשות עם כל הטוב הזה. מה לשלם קודם? שכירות 20 אלף שקל לחודש? דמי ניהול 8,500 שקל לחודש? חשמל? ארנונה 10,000 שקל? ... אה, ואפשר להגיש השגה, יענו אולי תוך 120 יום. למי שלא הבין זה מענק לחודשיים עם ירידה בהכנסות של 85%".

 יעל בר וילדיה במסעדה / צילום: תמונה פרטית

בר פתחה את העסק שלה בשנת 2018, שכרה 350 מטר מרובע והשקיעה כמיליון שקל בשיפוץ ועיצוב בר-מסעדה בסטנדרט גבוה. מטבע הדברים היא נטלה הלוואות בעת הקמתו, ואפילו אביה בן ה-70 נרתם לעזרה ונרשם כערב בחוזה השכירות של העסק.

זמן קצר לאחר ההקמה היא נקלעה לסכסוך משפטי-עסקי עם השותף שלה, ודרכיהם נפרדו. לקראת סוף 2019, לאחר הליך משפטי ממושך ולאחר שהיא ערכה הליך ייעול, התחילה הפעילות בעסק להתרומם.

"העסק התחיל לרוץ. אני ובן זוגי ניהלנו את העסק, עבדנו מבוקר עד לילה, שיווקנו אותו לאירועים קטנים, והוא התחיל לתפוש שם. בערב היה תוסס. היו לנו ליינים בתפוסה מלאה. אם היה לנו עוד 300 מטר מרובע היינו מצליחים למלא גם אותו. העסקנו 20 עובדים ואת בני המשפחה שלנו, והתחלנו לצמצם הלוואות. ממש לפני הקורונה הסתכלנו על המספרים ואמרנו שזו השנה שלנו, שאנחנו מתחילים לקטוף את הפירות".

אבל הפירות לא הגיעו. במקומם הגיעה הקורונה. "לפני הסגר הראשון שהיה במרץ כבר התחילו ביטולים של אירועים שהוזמנו ומקומות שנשמרו בליינים של שני וחמישי חודשיים מראש בוטלו. ואז במרץ מודיעים לנו שתוך יומיים אנחנו צריכים לסגור דלתות. שבועיים לפני הרגשנו ירידה משמעותית בעבודה, ואז התחיל הסגר וכולם אמרו לנו 'אל תדאגו. המדינה תדאג לכם היא לא תזרוק מאות אלפי עסקים להתמודד לבד, ולהתמוטט'. אז חיכינו לראות. לצערי אנחנו עדיין מחכים. המדינה הפקירה את העסקים, ובייחוד את ענף המסעדות שסגור ברצף כמעט לאורך כל חודשי המשבר".

אף שהמסעדה סגורה, בר עדיין נדרשת לשלם את כל ההוצאות הקבועות שלה, בהיקף של 100-150 אלף שקל בחודש. "אין לנו חסכונות ועדיין לא סיימנו את ההלוואות של העסק. היו לנו שקים ששילמנו לספקים מראש ונאלצתי לבטל הרבה מהם", מספר בר.

כדי להתמודד עם ההוצאות, ולאור הסכומים הנמוכים של המענקים שקיבלה, נאלצה בר לקחת הלוואות בערבות המדינה. "זה היה תהליך מפרך, וכל יום שעבר עד שאישרו את ההלוואה עיכב את הכספים ואת התשלומים שלי לכל מי שהייתי חייבת לו כסף. את הלוואה הראשונה קיבלנו רק ביוני, אף שהגשנו בראשית המשבר. קיבלנו הלוואה של 250 אלף שקל - חילקנו תשלומים לכל מי שנצברו החובות, בעל הנכס וספקים, והכסף נגמר בין רגע".

באותו זמן בר עדיין האמינה שהמדינה תעצור את הנפילה החופשית שלה ושל העסקים האחרים במדינה, שנקלעו למצב הזה ללא עוול בכפם.

"בהתחלה כולם מבינים את המכה שנפלה על העולם, ואומרים נחכה בשקט בצד, נראה איך המדינה עוזרת לנו ונעבור את התקופה. השלו אותנו גם כל פעם שתוך חודש-חודשים הכל יהיה בסדר. חודש חודשיים האמנו שנשרוד.

"כשהודיעו על פתיחת המסעדות מחדש ביוני, אחרי הסגר, הייתה היענות מאוד חזקה של הלקוחות שהזמינו אירועים והגיעו והכשרנו שוב צוותים חדשים, ברמנים וטבחים, בהשקעה גדולה, כי חלק מהעובדים לא חזרו. ואז התחילו ההגבלות המגוחכות של יולי אוגוסט - 10 אנשים בפנים ו-20 בחוץ. יש לי מקום של 350 מטר, אז מה הרלוונטיות למגבלה של 10 אנשים. שום הגיון. זה גרם נזק אדיר".

איזה סיוע קיבלת מהמדינה?
"הסיוע היה מאוד מינימלי. ביולי, כשהמסעדה פתוחה אבל יש מגבלות, הייתה לי ירידה של 53% במחזור, אבל לפי החוק כדי לקבל פטור מארנונה הייתי צריכה להראות ירידה של 60%. אז לא קיבלתי פטור. קיבלתי את המענקים הסוציאליים האישיים, 15 אלף שקל לחודשיים, ועם זה אני החזקתי את המשפחה ואת הבית. במקביל, במסעדה, כל מי שמגיע לו כסף מאתנו חזר לדרוש אותו. לא היה סגר וכולם חשבו שאם אתה עובד אז תתחיל לשלם. בעל הנכס רוצה את מלוא הסכומים למרות שמותר רק 10 אנשים בעסק, העירייה רוצה את הארנונה, הספקים את הכסף שלהם".

בלית ברירה נאלצה בר לקחת עוד הלוואה בערבות המדינה, ומצאה את עצמה בסחרור של הלוואות. "פניתי וקיבלתי עוד 100 אלף שקל בערבות המדינה, ועוד 110 אלף שקל הלוואה מהבנק בלי קשר להלוואות ערבות המדינה, ועוד 100 אלף שקל מהחשבון הפרטי שלי, על חשבון שיעבוד נוסף של הבית שלי".

בזמן שהיא נאבקת בחישובים של איך מחזיקים את העסק והבית בשעה שאין כמעט הכנסות בעסק, הגיע הסגר של ספטמבר.

"בספטמבר סגרו אותנו שוב, ופיטרנו את כל העובדים. נכנסנו הרבה פחות אופטימיים לסגר הזה, כי אנחנו ידענו כבר שהממשלה לא נותנת מספיק. מאז גם לא נפתחנו. אנחנו סגורים ברצף מאז הסגר השני. ההכנסות ירדו בין 85%-90%. אנחנו פתוחים כרגע רק כדי לשמור על השפיות, אבל החובות נערמים.

"אין לנו מאיפה לשלם דמי שכירות ואת כל שאר החובות. אנחנו לא מדפיסים כסף. אני מרוויחה 20 אלף שקל בחודש ממשלוחים, ומוציאה 50 אלף שקל רק על זה שהוא פתוח, בלי עובדים כמעט. אנחנו עושים את השליחויות בעצמנו, ולא משתמשים בשליחים של חברות השליחויות כי העמלה גבוה מדי עבורנו. אנחנו מצמצמים הוצאות, אבל עדיין לא מרוויחים מספיק אפילו לשלם את ההוצאות הקבועות".

"לכולם מוותרים, אבל על העצמאים מטילים את כל הנטל"

ככל שהזמן חולף בר חוששת יותר ויותר להישרדות של העסק שלה. "אנחנו מנסים להציל את הבתים והעסקים שהשקענו בהם את הנשמה ואת כל הכסף שלנו. יש תסכול מאוד גדול. אני חוששת מסגירה, כי אנחנו על סף פשיטת רגל. את ההלוואות שלקחנו אנחנו לא יודעים אם נצליח להחזיר.

"כשאת מגיעה לסך הלוואות של חצי מיליון שקל, ועוד חובות לבעל הנכס של 100 אלף שקל, ועוד 100 אלף שקל ארנונה כי לא נותנים לנו פטור או שהפטור ניתן בדיעבד רק אחרי שאתה משלם - אתה לא יודע מה יהיה מחר, האם תשרוד או לא. אני מרגישה שבמדינה מחכים שנפשוט את הרגל. לא מאפשרים לנו לפתוח את העסק ולהתפרנס".

ההצדקה לסגרים היא התחלואה העולה. את חושבת שהמסעדות צריכות להיפתח למרות זאת?
"בעקבות החלטות הזויות התחלואה לעולם לא תרד. אנחנו סגורים לשווא. זה סגר חרטא. אם לדובאי היה מותר לטוס עד לאחרונה ולחזור עם קורונה, ובין הסגרים יש מופעי רחוב של העיריות שרוצות לעודד את הציבור, ובסופרים יש צפיפות ועומס ולחרדים לא עושים אכיפה והם עושים אירועי ענק - אז איך תרד התחלואה? לכולם מוותרים, אבל על העצמאים מטילים את כל הנטל. הפכו את העצמאים לפראיירים של המדינה. רוכבים עלינו, סוגרים אותנו לגמרי אבל תשלמי רגיל על הכול.

"והטיפול במסעדנים נעשה בצורה הגרועה ביותר. המענקים לא מתאימים ולא מתחשבים במאפיינים של התחום שלנו שמתגלגל תזרימית חודש בחודשו וזה תחום שהכול אצלו יקר, וכל המגבלות הכלליות הרגו אותנו לגמרי בלי שום הגיון. לא מסתכלים עלינו".

 עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il