זוהר לוי | ניתוח

מסמר נוסף בארון שלטון המנהלים? מה צפוי לפז בעידן הבעלות של זוהר לוי

בעלי חברת הנדל"ן המניב סאמיט הפך השבוע לבעל המניות הגדול ברשת תחנות הדלק כשהגדיל את החזקותיו ל־16% וכבר מונה לדירקטור • האם אנחנו בדרך לשידור חוזר של נוסח האחים אמיר?

תחנת דלק של פז. בעיגול: זוהר לוי / צילומים: תמר מצפי, יח''צ
תחנת דלק של פז. בעיגול: זוהר לוי / צילומים: תמר מצפי, יח''צ

זוהר לוי, בעלי חברת הנדל"ן המניב סאמיט, הפך ביום שני לבעל המניות הגדול ביותר בחברת הדלק פז. במסגרת העסקה לוי העלה את החזקותיו בפז מ־9.3% ל־16% בתמורה ל־247 מיליון שקל, עקף את החזקות המוסדיים בחברה והפך הלכה למעשה לסוג של בעל שליטה בחברה ללא גרעין שליטה. העובדה שהלוי שילם פרמייה של 9% בעסקה, רק מחדדת את הכוונות שלו להעמיק את ההשפעה בחברת תחנות הדלק ורשתות הקמעונאות.

סייברארק בדרך לאחת הרכישות הגדולות בהייטק הישראלי. מה עומד מאחוריה? 
שאלות ותשובות | 20% בתוך 24 שעות: מה עומד מאחורי הזינוק של מטבעות הקריפטו? 

ההשלכות של העסקה לא מסתכמות רק בפז. בשנים האחרונות המודל של חברות ללא גרעין שליטה תפס אחיזה בבורסה המקומית. בדרך כלל, בחברות כאלה, המנהלים הבכירים הם שמנווטים את הספינה. אבל בתקופה האחרונה יותר ויותר אנשי עסקים מבקשים לרכוש שליטה בפועל בחברות, גם עם פחות מ־25% מההחזקות (הרף הדרוש על פי חוק כדי להפוך לבעל שליטה).

מי שהפכו לשם נרדף למגמה הזו הם האחים יוסי ושלומי אמיר, בעלי הבית החדשים של שפורסל. השניים רכשו 24.99% ממניות קמעונאית המזון הגדולה בישראל שמתנהלת כבר 6 שנים ללא גרעין שליטה בתמורה ל־1.5 מיליארד שקל. את הרכישה הם ביצעו באמצעות "אוסף" של החזקות קטנות מהגופים המוסדיים בעלי המניות.

המהלך של האחים אמיר לא רק עורר הדים בשוק ההון, אלא גם את תפס את תשומת ליבה של רשות ניירות ערך שחששה שמדובר במעין תרגיל שמטרתו להימנע מהמגבלות על בעלי שליטה, בעיקר בכל הנוגע לעסקאות בעלי עניין. לבסוף האחים אמיר החליטו להחיל על עצמם וולונטרית על המגבלות של בעלי שליטה, גם ללא ההגדרה החוקית.

העסקה של זוהר לוי בפז יכולה להיות למעשה מסמר נוסף בארון של שלטון המנהלים בשוק ההון הישראלי. לאן הולכת פז תחת "בעל השליטה" החדש? אלה השאלות שיקבעו את המסלול החדש של רשת תחנות הדלק:

שידור חוזר של האחים אמיר משופרסל?

כניסתם של האחים אמיר לשופרסל לוותה בלא פחות ממהפכה ברשת. מיד עם כניסתם לתפקיד השניים החליפו חברי דירקטוריון, תפסו את משרת היו"ר והמנכ"ל (בהמשך שלומי אמיר ויתר על תפקיד היו"ר בניסיון לפייס את רשות ניירות ערך) והכריזו על תוכניות קיצוצים, בעיקר בצמרת. האם העובדה שלוי משתמש ב"שיטת האחים אמיר" מלמדת כי הכוונות שלו דומות? לא בטוח.

בניגוד למקרה שופרסל, שם מניית החברה הציגה ביצועים חלשים במשך שנים, וקרבות בקומת ההנהלה הובילו לדם רע מול הגופים המוסדיים שייחלו לרענון שורות. לפז כיום יש הנהלה שבסה"כ נחשבת למוערכת. מניית החברה זינקה ב־56% בשנה החולפת, לשווי שוק של 3.8 מיליארד שקל. היו"ר הראל לוקר והמנכ"ל ניר שטרן נחשבים כמי שהצעידו את החברה לביצוע מהלכים שהמוסדיים ראו בעיניים חיוביות.

מערכת היחסים בין בעל השליטה בפועל למוסדיים היא לא עניין פעוט. כשמדובר בהחזקה של 16% בלבד, לוי יצטרך את המוסדיים לצידו כמעט בכל מהלך משמעותי שיבחר לעשות. לפני חודשיים ערך לוי פגישות עם חלק מהגופים המוסדיים, אז הם למדו כי בכוונתו להגדיל את החזקותיו בפז. התגובה במחיר מניית פז הייתה זינוק של 12%, מה שהפך את העסקה ליקרה יותר עבור לוי וציננה את המגעים לתקופה קצרה. אולם לאחר מכן המניה חזרה לדשדש ואולי יותר מכך נראה שכלל ביטוח גילתה נכונות להקטין את ההחזקות שלה ולוי קפץ על ההזדמנות בעסקה מחוץ לבורסה.

סגנון נוסף של שליטה בחברה ללא גרעין שליטה, הוא זה שמציג דוד פורר בחברת הנדל"ן מבנה. פורר, מבעלי רשת ניו־פארם ומבעלי השליטה בבזק מחזיק ב־20.6% ממניות מבנה ולאורך השנים ניהל יחסים טובים עם המנכ"ל המיתולוגי דודו זבידה שנחשב למי שהציל את החברה ממשבר והפך אותה לאימפריה. פורר "נתן" לזבידה להתנהל כבעל בית במבנה - עד שחתול שחור עבר בין השניים. פורר, שבנו מכהן שיו"ר מבנה, הראה לזבידה את הדרך החוצה, והוביל למינוי של עוזי לוי, בעברו ראש מערך הנדל"ן של בנק לאומי למנכ"ל החדש.

כך או כך, גם כאן מדובר כאמור בשינוי שבוצע רק בגלל יחסים עכורים בין בעל המניות הגדול למנכ"ל וייתכן שבמקרה של פז מדובר בתרחיש שונה לחלוטין.

מה צפוי לפז בעידן זוהר לוי?

הדנ"א של חברת סאמיט שבשליטת לוי הוא החזקה בנדל"ן מניב. לחברה נכסים מניבים בישראל, גרמניה וארה"ב בשווי של 8.7 מיליארד שקל נכון לסוף השנה שעברה. הדוחות הכספיים השנתיים של סאמיט לא חושפים את תוכניותיה לגבי פז מעבר למינויו של לוי כדירקטור בחברה.

מהלכים אפשריים שעשוי לוי לקדם בפז, בהתחשב באופי פעילותה של סאמיט, יכול לעסוק בהשבחת נכסי הנדל"ן של החברה. במשך שנים עלה הנושא בין הנהלות פז, בעידן שלה ללא גרעין שליטה, לבין הגופים המוסדיים. פז הלכה והתכנסה בשנה האחרונה במה שהיא מכנה "ליבת העסק". היא נפרדה מפעילות הזיקוק ומתמקדת יותר בקמעונאות אנרגיה (תחנות דלק), קמעונאות מזון (החזקה ברשתות פרשמרקט, סופריודה, חנויות הנוחות ילו ועוד), אספקת אנרגיה לבית ולא פחות חשוב - ייזום נדל"ן.

במצגת שפרסמה פז לאחר הדוחות הכספיים לסיכום השנה שעברה, השווי ההוגן של נכסי הנדל"ן שלה הוערך (ב־2021) ב־3.3 מיליארד שקל. הכנסותיה משכירות נטו (NOI) הסתכמו ב־139 מיליון שקל אשתקד כאשר ברשותה 120 נכסים להשקעה. לחברה יש פוטנציאל השבחה של שטחים פוטנציאליים בהיקף 150 אלף מ"ר, פי 5 ביחס לשטחים הבנויים להשכרה שלה כיום (28 אלף מ"ר).

לא מן הנמנע שלוי שכבר יושב בדירקטוריון פז, לוטש עניין לסיפור הנדל"ני האפשרי של הרשת.