צ'כיה תעמוד לצד ישראל, ומה תעשה גרמניה? בית הדין בהאג עשוי לפלג את אירופה

מדינות שונות באירופה הציגו עמדות חלוקות בנוגע לתמיכה בהחלטת בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר לנתניהו ולגלנט • בישראל מקווים כי מדינות פרו-ישראליות באירופה יסרבו לאכוף צווים של בית הדין, אם יוצאו • עם זאת, מומחים אומרים לגלובס: "קשה לדמיין התעלמות מוחלטת מצווי המעצר"

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג / צילום: Shutterstock

מנהיגים אירופיים הציגו ביממה האחרונה עמדות חלוקות בנוגע לתמיכה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) ולדרישתו של התובע הכללי שלו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, במקביל לבקשה לצווי מעצר נגד בכירי חמאס. עם זאת, לדברי מומחים לאירופה ומומחים משפטיים עמם שוחח גלובס ביממה האחרונה, הביקורת הזו לא צפויה להיתרגם להתעלמות מוחלטת מצווי מעצר בינלאומיים, אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יחליט להוציא אותם. 

שאלות ותשובות | האם נתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל? כל המשמעויות של ההחלטה הדרמטית המסתמנת
פרשנות | המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי 
בשורה אחת עם רוסיה וסודאן: ההשלכות הכלכליות על ישראל אם יוצאו צווי מעצר בהאג
ההחלטה הפתאומית: פרטים חדשים מאחורי הודעת התובע בהאג
"בקשה שערורייתית": תגובות חריפות בעולם נגד החלטת התובע בהאג

מפת הביקורת באירופה ביממה האחרונה על המהלך של בית הדין הפלילי הבינלאומי חופפת ברובה את מפת התמיכה בישראל במלחמתה בעזה. 

בריטניה, צ'כיה ואוסטריה מתחו ביקורת 

בריטניה, בעלת בריתה הנוכחית של ישראל, שממשיכה לספק לה נשק ותחמושת למרות קריאות פנימיות לאמברגו, התמקדה בפן הפרוצדורלי יותר של ההליכים, ואמרה כי הם אינם תורמים לסיום המלחמה בעזה. "אנו לא מאמינים שבקשת הצווים תסייע להוציא את בני הערובה, להכניס סיוע לעזה או להשיג הפסקת אש ארוכת-טווח", אמר דובר של הממשלה הבריטית. "אלה נשארו בעדיפות העליונה של בריטניה".

הוא הוסיף: "בריטניה לא הכירה בפלסטין כמדינה, וישראל אינה מדינה החתומה על אמנת רומא". לכן, הבהיר, לדעת בריטניה אין לבית הדין בהאג סמכות לשפוט בנושא. בניגוד לארה"ב, שאינה חתומה על אמנת רומא שמכוחה פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי, בריטניה היא אחת המדינות המייסדות של בית הדין בהאג.

רוב הביקורות הפנים-אירופיות התמקדו בכך שהתובע בבית הדין הפלילי בהאג, כרים חאן, ביקש להוציא צווי מעצר, לראשונה בהיסטוריה הקצרה של בית הדין, נגד מנהיגים שנבחרו דמוקרטית, במדינה מערבית שחתומה על אמנות זכויות אדם ובעלת מערכת משפט מתקדמת, בעלת קשרים הדוקים עם האיחוד האירופי והמערב.

שתי המדינות שמובילות בשבעת החודשים האחרונים קו פרו-ישראלי באיחוד האירופי - צ'כיה ואוסטריה - הביעו ביקורת חריפה על המהלך. "אנו מכבדים באופן מלא את העצמאות של ה-ICC. עם זאת, העובדה שמנהיג ארגון טרור שמטרתו המוצהרת היא השמדת מדינת ישראל מוזכר באותו הקשר כמו מנהיגים שנבחרו דמוקרטית, אינה ניתנת להבנה", אמר הקנצלר האוסטרי קרל ניהאמר.

ראש ממשלת צ'כיה, פטר פיאלה, אמר לתקשורת כי "ההחלטה היא אומללה ולחלוטין בלתי מתקבלת. עלינו לזכור שהיה זה חמאס שתקף את ישראל באוקטובר". גם איטליה מתחה ביקורת על הצעד.

לעומתן, גרמניה מתחה ביקורת מרומזת בלבד והתמקדה בשלב הנוכחי שבו צוות של שלוש שופטות יכריע בשבועות הקרובים אם לאשר את בקשות המעצר של חאן. משרד החוץ הגרמני, שנחשב לתומך משמעותי של בית הדין בהאג בפעילותו בשנים האחרונות, אמר כי בקשת הצווים המקבילה "מעניקה רושם שגוי של שוויון" בין ישראל לחמאס. עם זאת, המשרד שיבח את בית הדין כ"הישג משמעותי של הקהילה הבינלאומית" ואמר כי כעת על הרכב השופטות "לענות על מספר שאלות קשות, כולל הסמכות השיפוטית שלו". 

צרפת, בלגיה וסלובניה תומכות ב-ICC

לעומתן מדינות אלה, צרפת התייצבה בראש מחנה התומכים של ה-ICC. "צרפת תומכת בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בעצמאות שלו ובמאבק שלו נגד חסינות מתביעה בכל מצב", מסר משרד החוץ הצרפתי בהודעה שפורסמה הבוקר (ג').

גם בלגיה הביעה תמיכה בתובע. "חייבים להעמיד לדין את הדרגים הבכירים ביותר על פשעים שבוצעו בעזה, ללא קשר לזהות התוקפים", כתבה שרת החוץ הבלגית, הדיה לאביב. סגנית ראש הממשלה הבלגית הוסיפה כי "בלגיה תמשיך לתמוך בעבודה החשובה של ה-ICC".

משרד החוץ הסלובני הביע גם הוא תמיכה וכתב כי "אחריות בפני בית הדין היא קריטית כדי למנוע פשעים ולהבטיח שלום". לגרסתו, "יש לתבוע באופן עצמאי ובלתי תלוי על פשעים שבוצעו בישראל ובשטחים הפלסטינים".

דרום אפריקה, שמנהלת נגד ישראל קרב משפטי בבית דין סמוך בהאג (בית הדין הבינלאומי לצדק), הביעה גם היא תמיכה ובירכה על ההחלטה של חאן לבקש צווי מעצר לבכירים ישראלים. 

התקדים של דרום אפריקה 

באופן תאורטי בלבד - וכפי שגם גורמים ישראלים רשמיים קיוו ביממה האחרונה בשיחות מאחורי הקלעים - מפת התמיכה בצעד של התובע הכללי של ה-ICC עשויה להשפיע גם על המפה האפשרית של מדינות שידחו משיקולים שונים את אכיפת צווי המעצר הבינלאומיים.

שר החוץ ישראל כ"ץ אמר אתמול (ב') כי בכוונתו "לשוחח עם שרי חוץ במדינות מובילות בעולם, כדי שייצאו נגד החלטת התובע ויודיעו כי גם אם יוצאו צווים - אין בכוונתם לאכוף אותם על מנהיגי מדינת ישראל".

התקדים אליו מתייחסים בישראל הוא של דרום אפריקה, למשל, שסירבה בעבר לכבד את צו המעצר הבינלאומי שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד שליט סודאן לשעבר, עומאר אל-באשיר, ואירחה אותו ב-2015, בנימוק שהצו אינו תקף מבחינתה. המדינה גם הודיעה כי לא תכבד את צו המעצר הבינלאומי שהוציא חאן נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

היו מי ששרטטו תמונה לפיה גרמניה, למשל, תגיד כי היא כופרת בסמכות בית הדין לדון בעניינים הנוגעים לנעשה ברשות הפלסטינית ובעזה בשל חוסר סמכות שיפוטית. 

"לא תהיה התעלמות מוחלטת מהצווים" 

אבל אירופה אינה דרום אפריקה. "קשה לראות מצב שבו מדינות החברות באיחוד האירופי - אפילו כאלה שתמכו בישראל ביממה האחרונה ושהביעו ביקורת על ההחלטה של התובע הכללי בהאג לבקש צווי מעצר - יתעלמו מהם באופן בוטה בנימוקים שונים", אומר פרופ' שרון פרדו מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, המכהן בין השאר כראש הקתדרה ללימודים אירופיים.

לדבריו, "ייתכן שתהיה 'עצימת עיניים' אם ראש הממשלה נתניהו יעבור במרחב האווירי של אחת מהמדינות היותר פרו-ישראליות ביבשת, אבל לא התעלמות מוחלטת מהצווים, אם יוצאו".

פרופ' פרדו סבור כי התקדים של דרום אפריקה ומנהיג סודאן עומאר אל-באשיר "לא רלוונטי לאירופה, שבה המערכת המשפטית והעצמאות שלה תוך הקפדה על יישום עקרונות המשפט הבינלאומי ניצבות כאחד מעמודי התווך הדמוקרטיים של היבשת".

פרופ' אליאב ליבליך מאוניברסיטת תל אביב מסביר כי המשמעות המעשית היא שנתניהו וגלנט לא יוכלו למעשה לבקר במדינות החברות מבלי חשש שייעצרו. "יש במדינות האלה מערכות משפט עצמאיות. אני מניח שהמדינות האלה יבהירו להם בדרך כזו או אחרת שעדיף שלא יגיעו, כמו שדרום אפריקה עשתה בזמנו עם פוטין". 

ד"ר עדו רוזנצוייג מאוניברסיטת חיפה מוסיף: "צריך לזכור שרוב המדינות הרלוונטיות הן דמוקרטיות בעלות מערכת משפט עצמאית. לכן, גם אם המנהיגים לא יהיו מעוניינים ביישום אכיפת הצווים, אין בכך כל הבטחה שמערכת המשפט לא תפעל ליישום הצווים באופן עצמאי. ככלל, לא הייתי ממליץ להסתמך על עמדה כזו או אחרת של מנהיג פוליטי". 

הסחר עם אירופה ייפגע? 

בכל מקרה, המהלך הנוכחי, אם יבשיל לכדי הוצאות צווי מעצר לשני המנהיגים הישראלים, צפוי לעצב מחדש את יחסי ישראל ואירופה.

האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל עם כ-29%, וישראל חתומה על הסכם אסוציאציה המסדיר את הסחר, ההשקעה במחקר ופיתוח ושיתופי-פעולה שונים בשם הערכים המשותפים בינה לאיחוד. הסכם זה ניצב כעת במרכז ניסיון של מדינות כמו אירלנד, בלגיה וספרד להשהות אותו, בשל "הפרת זכויות אדם והחוק הבינלאומי".