האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: אהוד אולמרט
תוכנית: פגוש את העיתונות, קשת 12
תאריך: 20.4.24
ציטוט: "כל התקופה שאני הייתי ראש ממשלה (חיזבאללה) היו 40 ק"מ מעבר לליטני"
ציון: לא נכון

ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט התראיין לתכנית "פגוש את העיתונות" וביקש להראות שהוא הצליח להביא הישגים. לדבריו, "מלחמת לבנון השנייה הייתה ההישג האסטרטגי הגדול ביותר שמאמץ צבאי השיג במשך עשרות שנים". כשהמראיין עמית סגל טען בפניו ש"החלטה (1701) לא קוימה", אולמרט השיב: "החלטה 1701 קוימה במשך ארבע שנים. כל התקופה שאני הייתי ראש ממשלה הם היו 40 ק"מ מעבר לליטני... אתה יודע מתי הם התחילו לרדת מהליטני? אחרי עסקת שליט".

בבדיקה זו לא דנו בשאלה האם אכן מלחמת לבנון השנייה הביאה לשקט ממושך בצפון, שכן גם לא הייתה מחלוקת בנושא באולפן וישנה הסכמה שעד לפרוץ המלחמה הנוכחית היה שקט בזירה הצפונית. בדיקה זו עוסקת בטענה של אולמרט לפיה בשנים הראשונות שלאחר המלחמה החלטה 1701 קוימה במלואה.

החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם (להלן: החלטה 1701) התקבלה ב-11 באוגוסט 2006, ונחשבת לסיומה של מלחמת לבנון השנייה. לפיה, יש להגיע ל"הפסקה מידית" של כל ההתקפות מצד חיזבאללה והפעולות ההתקפיות מצד ישראל; הוצאת כוחות צה"ל מדרום לבנון במקביל לתפיסת השליטה שם בכוחות משולבים של צבא לבנון ויוניפי"ל; כיבוד הקו הכחול מצד חיזבאללה וישראל; הפיכת האזור שבין הקו הכחול לליטני למפורז מכל כוח חמוש למעט אלו של ממשלת לבנון ויוניפי"ל; יישום החלטות קודמות של מועצת הביטחון (1559 מ-2004 ו-1680 מ-2006), שפירושן פירוק מנשק של כל הקבוצות החמושות בלבנון כך שרק הכוחות הריבוניים של לבנון יישארו חמושים; אי-כניסה של כוחות זרים ללבנון בלי הסכמת ממשלת לבנון; אי-מכירת נשק ללבנון למעט זו שהוסמכה על-ידי ממשלת לבנון; העברת המפות של שדות המוקשים בדרום לבנון שבידי ישראל לידי האו"ם; ועוד.

כפי שניתן לראות, חלקים רבים מההחלטה לא קוימו מעולם, בעיקר אלו שדיברו על פירוק הגורמים החמושים שאינם הכוחות הריבוניים מנשקם. עם זאת, אולמרט התייחס בעיקר ליציאת חיזבאללה מהאזור שבין גבול ישראל-לבנון לליטני, ולכן התמקדנו בעיקר בסעיף הזה.

ב-12 באוגוסט 2007 הוציא מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית מסמך לכבוד שנה לסיום מלחמת לבנון השנייה, ובה בדק את יישום החלטה 1701 עד אותה נקודה. במסמך נכתב כך: "סידורי הביטחון שקבעה החלטת מועצת הביטחון 1701 באזור שמדרום לליטאני אינם נאכפים בפועל. אזור זה לא פורז מנוכחותו של חזבאללה והממשל הלבנוני אינו הריבון היחידי בדרום, כפי שנקבע בהחלטת מועבי"ט 1701" (ההדגשות במקור). עם זאת, נציין, הדוח גם הסביר שעקב אי-פריסה של כוחות יוניפי"ל מצפון לליטני והיערכות מופחתת של צבא לבנון שם, המצב באזור שמצפון לליטני היה חמור יותר מבחינת יכולת ההיערכות של חיזבאללה.

מרכז מאיר עמית סיפק מספר הערכות, אותן אין לנו אפשרות לאמת: "מדרום לליטאני מצויים מאות מטולי נ"ט ורקטות נ"ט (כולל נשק נ"ט מתקדם), מאות טילי נ"מ אישיים, עשרות תותחי נ"מ וכמות גדולה של מטעני צד. אמצעי הלחימה הללו מוסתרים ברובם בתוך ישובים שיעים תומכי חזבאללה". וגם: "מדרום לליטאני מצויים, להערכתנו, כמה אלפי פעילים של חזבאללה (מתוך סד"כ של יותר מ-10,000 פעילים שחזבאללה יכול להפעיל בעת משבר)" (ההדגשות במקור). הדוח גם הראה דוגמאות מנאומיו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מ-2007, בהם הוא הודה בפה מלא בהפרת החלטה 1701 והעברת אמצעי לחימה בחשאי לדרום לבנון.

עם זאת, יצוין, המרכז גם הכיר בכך שחיזבאללה כן הוריד נוכחות מדרום לליטני: "חזבאללה ויתר לעת עתה על נוכחותו בקו המוצבים הראשון לאורך הגבול". כלומר, ניתן לראות שכבר שנה לאחר קבלת החלטה 1701 היו עדויות להפרתה, אך שאכן חיזבאללה בחר "להוריד פרופיל" באזור זה.

בדוח מוקדם יותר של המרכז, ממרץ 2007, נכתב: "צבא לבנון ויוניפי"ל אינם פועלים לפרוז דרום לבנון מנוכחות ארגוני טרור כמתחייב מהחלטה 1701 ואינם מפריעים באופן משמעותי לתהליכי השיקום, ההתעצמות ובניין הכוח של חזבאללה. חזבאללה ממשיך לקיים פעילות מבצעית שגרתית בדרום לבנון תוך אימוץ דפוסי פעולה חדשים התואמים את המציאות החדשה, המאפשרים לו להתמודד ללא קושי משמעותי עם הפעילות המתבצעת ע"י צבא לבנון ויוניפי"ל".

זו אינה העדות היחידה לכך שההחלטה הופרה עוד בטרם עברו ארבע שנים מהעברת ההחלטה. ביולי 2008, כשאולמרט עוד היה ראש הממשלה, דווח: "ראש הממשלה נועד מוקדם יותר עם ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני. השניים שוחחו בנושא הכרסום בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון שחתמה את מלחמת לבנון השנייה. אולמרט העלה את הצורך בתגבור כוח יוניפי"ל כדי לעצור את המשך הברחות הנשק דרך סוריה לחיזבאללה והביע דאגה מהמצב בלבנון... הערב צפויה פגישה מעניינת נוספת לראש הממשלה עם מזכ"ל האום, באן קי-מון. גם איתו צפוי לדון אולמרט במצב המדאיג בלבנון על רקע אי ישום החלטה 1701 של מוצעת הביטחון". באותו פרק זמן דווח גם ששר הביטחון תחת אולמרט, אהוד ברק, טען: "החלטה 1701 לא עבדה, איננה עובדת והיא כישלון. חיזבאללה ממשיך להתעצם בסיוע הסורים". ביולי 2009 תת מזכ"ל האו"ם לכוחות שמירת השלום, אלן לה-רוי, התייחס לפיצוץ מחסן נשק בדרום לבנון ואמר שעצם הימצאותם של כלי הנשק היא "הפרה חמורה" של החלטה 1701. הדיון בנושא נערך לבקשת ארה"ב, לאחר תלונות שהגישה שגרירת ישראל באו"ם דאז, גבריאלה שלו, בעקבות פיצוץ המחסן.

בדקנו גם את דוחות מזכ"ל האו"ם לגבי יישום ההחלטה. בדוח של מרץ 2007 דווח כך: "ב-16 בפברואר 2007, מזכ"ל הארגון, סייד נסראללה, הכריז שלוחמי חיזבאללה נכחו בדרום לבנון, למרות שליוניפי"ל אין ראיות של הימצאות אלמנטים חמושים של חיזבאללה מדרום לנהר הליטני". בדוח של יוני 2007 נכתב: "ממשלת ישראל ממשיכה לטעון שחיזבאללה משקם את יכולותיו הצבאיות מצפון אבל גם מדרום לנהר הליטני". דבר דומה נכתב גם בדוח של אוקטובר 2007, אם כי שם צוין שישראל לא סיפקה מודיעין קונקרטי כדי להגן על מקורותיה. בדוח של פברואר 2008 צוינו טענות דומות מצד ישראל, הפעם עם הכחשה מצד חיזבאללה, וכמו כן ציון של הדוח שעדיין הצליחו לשמר "אווירה אסטרטגית חדשה" מדרום לליטני. טענות דומות מצד ישראל עלו גם בדוח של יוני 2008. בדוח של נובמבר 2008, מעבר לציון אותן טענות מצד ישראל, נכתב גם כך: "זה בלתי אפשרי לקבוע באופן חד-משמעי שהאזור מדרום לליטני חופשי מכל חמוש, נכס או כלי נשק לא מורשים". במרץ 2009, הדוח האחרון שנכתב כשאולמרט עוד היה ראש הממשלה, מעבר לטענות הרגילות מצד ממשלת ישראל, צוין גם שחיזבאללה ערך תרגילים מדרום לנהר, אך יוניפי"ל לא מצאו לכך הוכחות. גם לאחר התחלפות הממשלה והשבעתו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, הטענות הישראליות להפרת ההחלטה מצד חיזבאללה נותרו דומות, כפי שניתן ללמוד מהדוחות של יוני 2009, פברואר 2010 ויולי 2010 (הדוח האחרון בארבע השנים הראשונות שלאחר מלחמת לבנון השנייה). בדוח של נובמבר 2009 מתקפת טילים מאזור שמדרום לליטני תוארה כהפרה של החלטה 1701. כלומר, בארבע השנים הראשונות שלאחר המלחמה העמדה הישראלית הרשמית דווקא הייתה שההחלטה לא מקוימת. יצוין שבכל הדוחות האלו נכתב שיוניפי"ל וצבא לבנון עושים ככל יכולתם כדי לקיים את ההחלטה.

ישנן גם ראיות נוספות לכך שעמדת ישראל הרשמית בשנים הללו הייתה שהחלטה 1701 לא קוימה. ביולי 2009 משרד החוץ הוציא הודעה לפיה פיצוץ של מחסן נשק בח'ירבת סלם, הממוקם מדרום לליטני, "מוכיח שנשק ממשיך להתקיים באזור ושמחבואי הנשק לא מוגבלים לכמותם מלפני המלחמה", בניגוד לטענות של יוניפי"ל שישראל לא סיפקה הוכחות להפרת החלטה 1701 על-ידי חיזבאללה. באוקטובר אותה שנה דובר צה"ל שחרר סרטון בו נראית הברחת נשק ממחסן שהוצב בתוך בית פרטי בכפר טיר פילסאי, שנמצא בסמוך לגדה הדרומית של הליטני. ב-2010 דובר צה"ל שחרר סרטון נוסף, שכותרתו היא פיצוץ מחסן נשק של חיזבאללה בכפר א-שאהבייה, הסמוך לצור.

שוחחנו על הנושא גם עם סא"ל במיל' אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). היא הסבירה למשרוקית שהחלטה 1701 "לא קוימה לגמרי אף פעם. הנוכחות של חיזבאללה בדרום לבנון היא קבועה בגלל שהרבה מאנשיה גרים בכפרים השיעיים שעל הגבול, מה שהקשה להוציא אותם. הם גם היו מתלבשים בלבוש אזרחי, מה שאפשר להם להסתוות. במקביל השתמשו במבנים אזרחיים כמצבורי נשק ומפקדות, ואלו המבנים שצה"ל מפציץ עכשיו כל הזמן. כבר אחרי 2006 ישראל הצביעה על הפרות של ההחלטה. אבל בהתחלה כן היה ניסיון להסוות את ההפרות של ההחלטה ואת הנוכחות של חיזבאללה מדרום לליטני, אבל חיזבאללה לא שקט על השמרים ובהמשך גם הסתתר פחות ופחות, ועכשיו הנוכחות מאוד ברורה.

"יש כמה בעיות ביישום של החלטה 1701. ראשית, ההחלטה היא לפי פרק 6 לאמנת האו"ם, כך שהיא לא מאפשרת להטיל סנקציות במקרה של הפרה, וגם אין כל-כך מי שירצה להטיל סנקציות. שנית, המנדט שניתן ליוניפי"ל דיי מוגבל. היה להם לכאורה מנדט לפקח אבל לא מנדט לאכיפה. אם הם רצו להיכנס לכפרים בעקבות הצבעות של צה"ל על הפרות אז צבא לבנון היה אומר להם שאלו בתים פרטיים. שלישית, לצד זה שאומרים שצריך לחזק את צבא לבנון כדי שיהווה קונטרה לחיזבאללה, אבל בישראל חששו שאם הוא יצויד באמל"ח יותר מתקדם הוא עלול לשמש בהמשך נגד ישראל עצמה. צריך גם לזכור שיש שיעים בצבא לבנון ושרבים מהם תומכים בחיזבאללה. רביעית, הרבה פעמים כשישראל הצביעה על הפרות אז הלבנונים טענו גם להפרות מצדנו. זה נכון שגם אנחנו הפרנו את ההחלטה, בעיקר באמצעות כניסה למרחב האווירי שלהם, שנעשתה לאיסוף מודיעיני וצרכים אופרטיביים".

במענה לשאלה אם עסקת שליט היוותה נקודת מפנה בהתנהלות של חיזבאללה מדרום לליטני (יצוין שעסקת שליט הגיעה יותר מחמש שנים אחרי סוף המלחמה, למרות שאולמרט דיבר רק על ארבע שנים), מזרחי ענתה: "אני לא זוכרת שהעסקה יצרה שינוי משמעותי בתהליך רב השנים של זליגת הפעילים ואמצעי הלחימה של חיזבאללה דרומה. כן היו אירועים שהיו קשורים לזירה הפלסטינית או הפנימית, כמו שראינו שהחולשה הישראלית והקיטוב הפנימי המריצו את חיזבאללה בהתאם לתאוריית קורי העכביש של נסראללה, אבל אלו דוגמאות מהשנים האחרונות. בסופו של דבר מה שהביא לשקט בצפון היה מאזן האימה בין ישראל לחיזבאללה ולא בגלל החלטה 1701. בשנים האחרונות ניכר מאמץ אינטנסיבי של חיזבאללה לשנות את מאזן ההרתעה לטובתו".

שוחחנו גם עם סא"ל במיל' שרית זהבי, נשיאת מרכז עלמא - מרכז מחקרי חינוכי לאתגרי הביטחון של ישראל בצפון - חברת פורום דבורה, ושאת חלק משירותה הצבאי עשתה בפיקוד הצפון. גם לדבריה, חיזבאללה החל לבנות את עצמו בצורה צבאית מדרום לליטני כבר בשלב מוקדם: "אכן לא היו לו עמדות גלויות ליד הגדר, הן צצו אחר-כך. אבל כבר ב-2007 היה ברור שחיזבאללה היה בצורה צבאית בדרום לבנון. הוא העביר את המשקל שלו מ'שמורות הטבע' (כינוי למוצבים שנבנו בחורש הלבנוני) לתוך הכפרים. ביוניפי"ל טענו שהם לא נכנסים לשטח פרטי כי אין להם מנדט לזה. זה אמר בתים, מטעים וכו', ויוניפי"ל לא נכנסו לשם. ישראל עשתה מאמצים כבירים כדי לחשוף את ההתארגנות הזו של חיזבאללה, אבל זה לא נכנס לדוחות של יוניפי"ל. אם חיזבאללה היה תוקף סיורים שלהם, היו משתמשים במונחים מכובסים כמו 'אינדיבידואלים בלבוש אזרחי'".

שאלנו את זהבי גם על המקום של עסקת שליט: "אני לא חושבת שיש קשר לעסקה. זו נשמעת לי כמו אמירה לא סבירה בעליל. אבל כן ב-2011 או 2012 נסראללה התחיל להיות יותר פומבי לגבי תוכנית המתקפה הקרקעית של חיזבאללה".

מטעם אולמרט נמסר בתגובה: "בכל התקופה שבה כיהנתי כראש ממשלה לאחר מלחמת לבנון השנייה לא נבנה שום כוח צבאי מסודר, מאורגן ומחומש בדרום לבנון. השמורות שהיו בסיס הנוכחות הצבאית של חיזבאללה מדרום היו ריקות. כמעט מהיום הראשון להפסקת האש לאחר קבלת החלטה 1701 החיזבאללה ניסה להפר את ההחלטה, על-ידי התחמשות, לאו דווקא בדרום לבנון. במענה לניסיונות אלה נקטנו בסדרה ארוכה של מבצעים צבאיים נועזים שהביאו לסיכול של מספר רב של שיירות שכללו אמצעי לחימה רבים שיועדו לחיזבאללה. הפעולות הללו התבצעו הרחק מגבולות ישראל, אבל את פרטיהן לא חשפנו מעולם ואין לי כוונה לחשוף עכשיו. ההשפעה של כל אלה הייתה שבפועל לא הייתה נוכחות צבאית מלחמתית מאורגנת של חיזבאללה בדרום לבנון מדרום לליטני במשך תקופה של מספר שנים. כל זה השתנה באופן הדרגתי ומתמשך החל מעסקת שליט".

לסיכום, ישנן ראיות להפרת החלטה 1701 עוד בסמוך לסיום מלחמת לבנון השנייה, וזו גם הייתה העמדה הרשמית של ישראל מול האו"ם. עם זאת, אכן בתחילת הדרך חיזבאללה שמר על פרופיל נמוך והסווה את הימצאותו מדרום לליטני. לכן דבריו של אולמרט לא נכונים.