גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner
מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

מערכת ההגנה האווירית הרב־שכבתית של ישראל הוכיחה את עצמה לפני כשבועיים מול מתקפה איראנית חסרת תקדים, שכללה 110 טילים בליסטיים, 185 כטב"מים ו־36 טילי שיוט. דווקא בתקופה הנוכחית מתרכזים בחיל האוויר בתהליכי הפרידה ממערכת ה"פטריוט" או כפי שהיא קרויה בישראל "יהלום".

"ניסיונות נואשים": כך איראן מנסה לשכנע את אזרחיה שהמתקפה על ישראל הייתה הצלחה
המתיחות בין טורקיה לישראל והשחקנית המפתיעה שתשנה את כללי המשחק
התקיפה הישראלית מכריחה את איראן לחשוב מחדש על מערכות ההגנה שלה

מדובר במערכת הוותיקה ביותר במערך ההגנה האווירית, כאשר שורשיה טמונים במסע של ראש הממשלה דוד בן גוריון לארה"ב ב־1962, שם קיבל מהנשיא ג'ון קנדי חמש סוללות של מערכת "הוק" במתנה. הפטריוט הוא למעשה מערכת משודרגת של אותו הוק.

כיום, מערך ההגנה האווירית הישראלי מתבסס על ארבע מערכות מתוצרת ישראלית: כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3. עם זאת, בצל היקף האירועים והמתווה הרב־זירתי של מלחמת חרבות ברזל נשאלות השאלות האם כתוצאה מהפרשת הפטריוט לא תיפגע היתירות הישראלית, מהו השיקול הכלכלי ומהי הזווית של מלחמת רוסיה­־אוקראינה בנוגע לפטריוט? גלובס עושה סדר.

לאילו מטרות נועד הפטריוט וכמה יירט?

פטריוט זו מערכת שמיועדת למגוון רחב של איומים: כטב"מים, מטוסים, מסוקי קרב וטילים בליסטיים - כולל כאלו לטווח ארוך וטבילת האש הראשונה שלה הייתה במלחמת המפרץ בשנת 1991. היירוט הראשון של "יהלום", היה במבצע צוק איתן בשנת 2014, נגד כטב"ם שהגיע מרצועת עזה. מאז צוק איתן ועד היום יירטו סוללות הפטריוט 19 איומים, תשעה מתוכם במלחמת חרבות ברזל.

אם המערכת יירטה איומים במלחמה הנוכחית, אז מדוע להפריש אותה?

גורם מקצועי מערבי מציין בשיחה עם גלובס כי התשובה טמונה במערכת "קלע דוד" של רפאל, שבמסגרת מערך ההגנה הרב־שכבתית הישראלי ממוקד ביירוט איומים מתקדמים לטווח קצר ובינוני . בזמן שישראל נמנעה משדרוג סוללות הפטריוט, היא התקדמה עם קלע דוד, שהיירוט המבצעי הראשון שלו בוצע כבר בחודש מאי 2023. 

קלע דוד הוא שיתוף פעולה שממחיש את עוצמת התעשיות הביטחוניות הישראליות ביחד. מכ"מ ה־MMR שלו מתוצרת חטיבת אלתא של התעשייה האווירית חזק יותר מזה של הפטריוט. הוא מאפשר את גילוי נקודת הירי, חישוב בזמן אמת של שיעור נקודת הפגיעה, וכן תיקון טווח. לצידו נמצאת מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב", פרי פיתוח של חברת אלישרא, מקבוצת אלביט.

התוצאה הסופית היא שקלע דוד הוא מוצר ישראלי קרוב מאוד לרמת PAC3, המיירט המתקדם ביותר מסדרת פטריוט. אולם, בעולם של כלכלת חימושים, הוא זול משמעותית: בעת שכל מיירט של PAC3 מוערך בכ־6 מיליון דולר, יירוט של קלע דוד עולה למדינת ישראל כ־700 אלף דולר. לכן, ישראל מעדיפה שקלע דוד יתפוס את מקום הפטריוט.

מהן עלויות מערכת קלע דוד מול פטריוט?

פינלנד רכשה בשנה שעברה את מערכת קלע דוד מישראל תמורת 316 מיליון אירו (כ־336 מיליון דולר). את המערכת אמנם מפתחת מינהלת "חומה" במפא"ת, בהובלת רפאל, בשיתוף פעולה עם הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים (MDA), אבל עצם הייצור המשמעותי המקומי מוזיל את העלויות משמעותית ביחס למחירים ללקוח מבחוץ. לכך, יש להוסיף את התועלת הכלכלית מהידע שנצבר בתוך המדינה, ובמיוחד במצב שבו קלע דוד היא מערכת ארצית - בניגוד לפטריוט, שמתבסס על סוללות שמכסות אזור מסוים כמו, למשל, כיפת ברזל.

לצורך ההשוואה, לפי מחקר של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) מדצמבר 2022 שכותרתו הייתה "פטריוט לאוקראינה: מה זה אומר?", עולה כי רכישת סוללת פטריוט חדשה עולה 1.1 מיליארד דולר: כ־400 מיליון מתוכם עבור המערכת וכ־690 מיליון דולר עבור מיירטים.

אילו שכבות נוספות כולל מערך ההגנה האווירית הישראלי?

מעל קלע דוד ישנם את מערכות חץ 3 ליירוט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספירה, וחץ 2 ליירוט טילים בליסטיים בתוך האטמוספירה - שתיהן מתוצרת התעשייה האווירית. מתחת לקלע דוד נמצאת מערכת אחרת של רפאל - כיפת ברזל לאיומים קצרי טווח. מערכות חץ 3 וחץ 2 ביצעו עם קלע דוד את עיקר מלאכת היירוט של המתקפה האיראנית. 

במצב שבו מעריכים את עלויות יירוט המתקפה האיראנית ביותר ממיליארד דולר, בצל שימוש נרחב במיירטי חץ 2 וחץ 3 שכל אחד מהם עולה כ־2-1.5 מיליון דולר בהתאמה - נציין כי גם במקרה הזה אם הייתה משתמשת ישראל במערכות מקבילות אמריקאיות, התוצאה הייתה יקרה פי כמה. עלות יירוט של המערכת האמריקאית המקבילה לחץ 2 או חץ 3, THAAD, מוערכת בכ־11.2 מיליון דולר. כך מספר לגלובס הגורם המקצועי המערבי. יתרה מכך, הוא מציין כי כשערב הסעודית החליטה לרכוש שבע סוללות THAAD, היא שילמה על כל אחת כ־2 מיליארד דולר. 

כיצד מלחמת רוסיה־אוקראינה משתרבבת לסיפור הפטריוט?

במסגרת חבילת הסיוע בסך 95 מיליארד דולר שאישר הנשיא ג'ו ביידן לישראל, אוקראינה וטיוואן, לאחר אישורי בית הנבחרים והסנאט, חלק הארי (60.8 מיליארד דולר) מיועד לקייב. כ־6 מיליארד דולר מתוך הסיוע לאוקראינה מיועד באופן ספציפי לרכישת סוללות פטריוט, משום שצבאות אוקראינה ורוסיה פוגעות אחת לשנייה בסוללות הגנה אווירית בזו אחר זו. 

לצערו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, סוללות הפטריוט המופרשות מישראל כנראה שלא יהיו רלבנטיות עבורו, בגלל שישראל לא דאגה לבצע בהן את השדרוגים ואת עדכוני התוכנה הנדרשים. על כן, הוא ייאלץ לפנות ליצרנית האמריקאית, חברת ריית'און, ולהמתין בתור משך זמן של כ־4-3 שנים עד שסוללות הפטריוט החדשות יתקבלו. וגם אז, כאמור, ההוצאות שלו על כל מיירט PAC3 יהיו גבוהות משמעותית מאלו של ישראל על קלע דוד.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה מקדמת שינוי דרמטי בשעות המסחר. הפרטים המלאים

הבוקר מפרסמת הבורסה קול קורא לציבור, כדי לשמוע את הערותיו, לבחינה של אחת משתי חלופות להוספת יום שישי כיום מסחר ● המשמעות היא הפיכתה של הבורסה לאחת הבורסות עם הכי הרבה ימי מסחר פעילים בעולם ● "היעדר מסחר בתל אביב ביום שישי מרתיע כניסת משקיעים גלובליים"

נועם גרייף, מנכ''ל עמרם אברהם / צילום: ימית הרוניאן

חברת הנדל"ן עמרם אברהם הונפקה בבורסה לפי שווי של כ- 1.6 מיליארד שקל אחרי הכסף

החברה הנפיקה 20% מהמניות וגייסה כ-313 מיליון שקל ● לחברה צבר הזמנות של כ-11 אלף דירות ● מתחילת השנה, זוהי חברת הנדל"ן השנייה שהונפקה ויש עוד מספר חברות בדרך

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה בתל אביב / צילום: קובי וולף

הבורסה רוצה שהציבור "יעבוד" גם בשישי, ועלולה לצאת קרחת מכאן ומכאן

הטיעונים של הבורסה בעד המהלך של מעבר למסחר גם בימי שישי, הם בעצם הסרת מגבלות מסחר מול העולם ● אך יחד עם זאת, הבורסה עלולה לייצר אנטגוניזם בקרב קהל הלקוחות המקומי שלה, והתוצאה עלולה להיות גרועה הרבה יותר ממה שחושבים בבורסה כעת

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Denes Erdos, Jacob King, Brendan Smialowski)

מה יציל את אוקראינה מתבוסה ומה יעשו דגלים פלסטיניים לעצמאות סקוטלנד

אוקראינה מתחננת לשבע סוללות פטריוט ובלינקן פורט על גיטרה ● האם האינפלציה בארה"ב יורדת מאוחר מדי ● במרחק 17,000 ק"מ מצרפת, המחוז הצרפתי עולה באש ● לאומנים סקוטיים עם דגלי פלסטין ● ראש ממשלה אחד נורה, השני יצא לפנסיה לאחר 20 שנה ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

יהודה בר און / צילום: כדיה לוי

יהודה בר און, המועמד המוביל לתפקיד מנכ"ל נת"ע, הסיר את מועמדותו

בר און, שכיהן כמנכ"ל נת"ע בעבר ונהנה מתמיכתו של ינקי קוינט, מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות, הודיע על פרישתו מהמרוץ לתפקיד "מסיבות אישיות ● הליך האיתור למנכ"ל נת"ע מהווה את מוקד החיכוך העיקרי בין החברה ובין משרד התחבורה ורשות החברות סביב השאלה מי ינהל את נת"ע ובתוך כך גם את פרויקט המטרו

הבורסה בהונג קונג / צילום: Shutterstock, nyker

מגמה מעורבת באסיה; קבוצת עליבאבא מזנקת ב-6.8%

הניקיי ננעל בירידות של 0.4%, מדדי שנזן ושנחאי עולים שניהם ב-0.3%, ומדד האנג סנג מטפס ב-0.6% ● החוזים העתידיים על מדדי ארה"ב נסחרים ללא שינוי ממשי נפט מסוג ברנט נסחר כעת בעליות

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי 

ד''ר דורון בסר, מנכ''ל אנויז'ן מדיקל / צילום: אנויז'ן מדיקל

מסיימת את דרכה בבורסה: אנויז'ן מדיקל תימכר ב-1.5 מיליון דולר בלבד

ביהמ"ש אישר לאלפא קפיטל של מרטין לרכוש את הפעילות והקניין הרוחני של החברה, אך השלד הבורסאי יימכר בנפרד בהמשך ● המסחר במניית אנויז'ן מושעה מחודש מרץ, והחברה נסחרת לפי שווי של 2.3 מיליון שקל

קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: ריבאונד לתוצר של ישראל ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות

התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר ירידה דרמטית של מעל 20% ברבעון בו פרצה המלחמה ● מדובר בהתאוששות חלקית בלבד מהמשבר: התמ"ג עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, וגם הצריכה הפרטית נמוכה ביחס לימים שלפני המלחמה

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

פרויקט בנתניה של עמרם אברהם. גיוס של 200 מיליון שקל לפי שווי שוק של מיליארד שקל / הדמיה: Viewpoint

עוד הנפקות בדרך? אלה חברות הנדל"ן שהשוק מעריך שייכנסו בקרוב לבורסה

עוד ועוד סימנים מצביעים על כך ש"גל" הנפקות של חברות פרטיות עומד להגיע מכיוון ענף הנדל"ן, בעיקר בתחום המגורים ● "למרות התקופה הקטסטרופלית שבה אנחנו נמצאים, אנשים מסתכלים קדימה ורואים הזדמנות עסקית"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל מאותת שוב לבנקים - שמרו על דיבידנד מצומצם

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי שלח מכתב לראשי המערכת הבנקאית לקראת פרסום דוחות הרבעון הראשון של השנה שיחלו בשבוע הבא ● "המצב הגאופוליטי הנוכחי מחייב המשך בחינה שמרנית ומושכלת של תכנון ההון, של מדיניות חלוקת הדיבידנדים ושל ביצוע הרכישות העצמיות", הוא כתב ● מכתב דומה נשלח גם ברבעון הקודם

שטוקהולם / צילום: ap, Pavel Golovkin

בתוך שעות: חשד ל-2 ניסיונות פיגוע ביעדים ישראליים באירופה

חמוש ניסה להצית בית כנסת בעיר רואן שבצרפת, כוחות ביטחון במקום נטרלו אותו ● בשעת בוקר מוקדמת: שורת אזעקות על חדירת כלי טיס עוינים וירי רקטות הופעלו בנהריה והסביבה, צה"ל: בוצע לפחות יירוט אחד • שר ההגנה של ארה"ב אוסטין לשר הביטחון גלנט: יש להגן על אזרחים לפני כל מבצע ברפיח • בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל • עדכונים בולטים

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

בנייני מגורים בירושלים. הארנונה צפויה להתייקר / צילום: איל יצהר

מאות שקלים בשנה למשק בית: הארנונה צפויה להתייקר ב־2025 ביותר מ־5%

עפ"י נוסחת העדכון השנתית, הארנונה תעלה בשיעור של 5.29% בשנה הבאה - זאת לאחר עלייה של 2.68% ב־2024 ועלייה מצטברת של כמעט 10% משנת 2020 ● מדובר בתוספת השנתית הגבוהה ביותר לארנונה מאז שנת 2000 לפחות

מתקן טעינה לרכבים חשמליים / צילום: רפי דלויה

בעלי רכב חשמלי? אתם נמצאים על הכביש יותר מהממוצע

על פי סקר הלמ"ס בקרב בעלי כלי רכב חשמליים, הנסועה בהם גבוהה מאשר ברכבי בנזין ● עוד עולה מהסקר כי עיקר הטעינה מתבצעת בעמדות פרטיות ויש מחסור בזמינות של עמדות ציבוריות

מנכ''ל מקורות, עמית לנג / צילום: מקורות

מנכ"ל מקורות חושף איך סייעו להציף מנהרות בעזה ואיך נערכים לתרחיש של הסלמה

חברת המים הממשלתית "מקורות" התגייסה בחודשים הראשונים למלחמה למשימה דחופה וחשאית - הצפת מנהרות הטרור בעזה ● בראיון מספר המנכ"ל עמית לנג על הניסויים שנערכו בארץ, והציוד שהוטס בדחיפות ● וגם: עד מתי יהיה ניתן לדעתו למנוע את התייקרות המים?

אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Shutterstock, Ankor Light

האג: דרום אפריקה ציטטה את סמוטריץ, דורשת לעצור את הלחימה

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) קיים דיון בבקשה הדחופה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח ● המשלחת הישראלית נוכחת בדיון ומחר תטען

קית' גיל, התחיל את הסאגה, פעמיים / צילום: ap

האם "רורינג קיטי" הוא וורן באפט של האינטרנט?

הערכות השווי הגבוהות באופן אבסורדי של גיימסטופ לפני העליות השבוע מצביעות על כך שלתת-תרבויות מקוונות עשויות להיות השפעה קבועה על השוק