גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה חריגה ההימנעות האמריקאית במועצת הביטחון, ומה המשמעויות שלה לישראל?

ההחלטה של ארה"ב שלא להטיל וטו בהצבעה על דרישה להפסקת אש העלתה שאלות לגבי טיב יחסינו עם ידידתנו הגדולה ● ההיסטוריה מראה שלמרות שאכן מדובר בצעד חריג ומדאיג, הוא ממש לא תקדימי ● וגם: מה משמעות ההחלטה שעברה עבור ישראל?

רם בן ברק, יש עתיד (תא הכתבים, ערוץ כנסת, 25.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
רם בן ברק, יש עתיד (תא הכתבים, ערוץ כנסת, 25.3.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השבוע ישראל ספגה מכה דיפלומטית לא פשוטה, לאחר אישורה של החלטה 2728 במועצת הביטחון של האו"ם, שדורשת הפסקת אש מידית בעזה עד סוף הרמדאן, לצד שחרור החטופים. הדבר העלה גם שאלות לגבי טיב היחסים עם ארה"ב, שנמנעה בהצבעה במקום להטיל וטו, ובכך אפשרה לה לעבור. ח"כ רם בן ברק הזהיר מהמשמעות של העניין: "כל המדינות שתמכו בנו בשבועיים־שלושה הראשונים מפנות לנו עורף - ובראשן ארה"ב שבפעם הראשונה לא מטילה וטו על החלטה נגדנו".

פרשנות | מחסום הווטו האמריקאי נחצה: היד שלא הורמה ממוטטת את חומת המגן הדיפלומטית של ישראל 
פרשנות | למה טראמפ מתכוון כשהוא אומר לישראל - תפסיקו כבר

ההחלטה הזו מעלה לא מעט שאלות: האם אכן מדובר בצעד תקדימי כפי שטוען בן ברק? האם ההחלטה אכן מהווה מפנה דרמטי? ומה בכלל המשמעות של ההחלטה עבור ישראל? על כך ניסינו לענות בשורות הבאות.

ההחלטה תקדימית?

נתחיל מדבריו של בן ברק: האם אכן ההחלטה של ארה"ב להסתפק בהימנעות בהצבעה במקום להטיל וטו היא תקדימית? לכאורה, כבר בנובמבר מועצת הביטחון קיבלה החלטה (מס' 2712) שקראה להפוגות הומניטריות "דחופות ומורחבות", כאשר ארה"ב נמנעה. אבל כפי שמציין אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק, "אותה החלטה לא גינתה או חייבה את ישראל לעשות פעולה מסוימת, אלא פשוט קראה לכל הצדדים לערוך הפוגות הומניטריות. לכן קשה להשוות אותה להחלטה שעברה השבוע".

אם כך, בהחלט ניתן להסתכל על ההימנעות האמריקאית כעל תקדים במלחמה הנוכחית. אבל זו לא הפעם הראשונה שארה"ב לא קופצת להגן על ישראל באמצעות הווטו המוקנה לה מעצם היותה חברה קבועה במועצת הביטחון. הדוגמה הרלוונטית האחרונה היא מדצמבר 2016. הנשיא אז היה ברק אובמה, שהיה בשלהי כהונתו. הוא החליט שלא להטיל וטו בהצבעה במועצת הביטחון, שכללה גינוי חריף למפעל ההתנחלויות וקבעה שהוא מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי ומכשול עיקרי לשלום. כך התקבלה החלטה 2334, שכמו ההחלטה הנוכחית, גם היא עברה עם 14 תומכות (אל מול נמנעת אחת).

דוגמה בולטת נוספת היא ההעברה של החלטה 1860, שנגעה למבצע עופרת יצוקה. ג'ורג' בוש הבן, שהיה פחות משבועיים לפני סיום תפקידו, החליט להימנע בהצבעה על ההחלטה, שדרשה הפסקת אש מידית ואת יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה. ושוב, ההחלטה עברה עם 14 תומכות.

כפי שמזכיר לנו פרופ' יובל שני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בימי הנשיא ה־39, ג'ימי קרטר, אי־שימוש בווטו מצד ארה"ב רווח הרבה יותר. בשנות כהונתו (1977־1981) עברו לא פחות מ־29 החלטות הנוגעות ל"שטחים הכבושים", לפעולות ישראליות בלבנון ולשמירת הסכמי הפסקת האש עם מצרים וסוריה. ב־1980 לבדה התקבלו שבע החלטות המגנות את מדיניות ישראל בשטחים שנכבשו ב־1967. קרטר גם היה חריף יותר מאובמה או בוש, ולא תמיד הסתפק בהימנעות. בהצבעה על החלטה 465 ב־1980, שגינתה את מפעל ההתנחלויות, ארה"ב הצביעה בעד וההחלטה עברה פה אחד.

 

כמה זה דרמטי?

אם כן, ההימנעות האמריקאית אינה תקדימית. אז עד כמה היא דרמטית? "בהחלט יש פה דרמה", אומר לנו פנקס. "אבל הדרמה היא פחות בגלל תוכן ההחלטה - ויותר בגלל היחסים עם ארה"ב. העובדה שארה"ב לא הטילה וטו על ההחלטה היא חריגה".

כמה חריגה? בדיקה של הצעות ההחלטה של מועצת הביטחון שנפלו בגלל וטו (כלומר, כאלו שהיו עוברות לולא הוטל), מראה שהדוגמאות שהובאו לעיל הן היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. מאז ייסוד האומות המאוחדות ב־1945, ב־262 הצבעות הוטל וטו. מתוכן, 48 הצעות נגעו לישראל - 18% מכלל ההצעות שנפלו. ב־47 מההצבעות האלו מטילת הווטו הייתה ארה"ב (בהצבעה ה־48 הווטו הוטל על ידי בריטניה וצרפת, בהצבעה על הפסקת אש במלחמת סיני, בה גם הן לקחו חלק). מדובר ב־52% מ־91 הפעמים בהן ארה"ב הטילה וטו באופן כללי. כלומר, השימוש בזכות הווטו מסייע לישראל באחת מכל חמש הצבעות, וכשארה"ב מטילה וטו לרוב הדבר נעשה כדי לסייע לישראל.

לפי ד"ר ירון סלמן, מרצה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל, הסטטיסטיקה הזו היא רק קצה הקרחון של משמעות ההיחלצות האמריקאית לטובת ישראל במועצת הביטחון: "המספרים הללו לא משקפים את כל אותן פעמים שמראש הצעות החלטה לא הוגשו למועצת הביטחון מתוך ידיעה שארה"ב תטיל וטו. בשפה המקצועית זה נקרא 'וטו כיס' ('pocket veto'). כלומר, ההשפעה האמריקאית על מועצת הביטחון בהקשרים הישראליים גדולה עוד יותר מכפי שניתן לספור". הוא מסביר ש"ארה"ב היא לא פחות מאשר 'כיפת ברזל' מדינית ודיפלומטית בזירת האו"ם. ארה"ב רואה בנו ידידה, שלא לומר בעלת ברית, שנהנתה ועודנה נהנית מתמיכה בלתי מסויגת באו"ם - ובמועצת הביטחון במיוחד".

אולם, הוא מדגיש, "אין לקחת את התמיכה האמריקאית בישראל כדבר מובן מאליו". כפי שפנקס כתב בעבר, אף ש"ישראל ורבים מקרב הקהילה היהודית… בארה"ב לקחו את הטלת הווטו האמריקאית כמובן מאליו… ארה"ב מעולם לא ראתה בכוח להטיל וטו התחייבות גורפת ותמידית". "אלמלא ההגנה הקבועה שארה"ב סיפקה לישראל, ואלמלא פעילותה האגרסיבית והיעילה של שדולת יהודי ארה"ב היה מעמדה של ישראל בעולם שונה לחלוטין", פנקס מסכם.

מה משמעויות ההחלטה?

היחסים עם ארה"ב הם אולי החלק העיקרי בסיפור, אבל לא היחידי. עולות שאלות גם לגבי ההחלטה עצמה. ראשית, עד כמה היא מחייבת את ישראל? כפי שד"ר סלמן הסביר לנו, ההחלטה התקבלה מכוח פרק 6 של אמנת האו"ם, שעניינו "יישוב סכסוכים בדרכי שלום", ולא מכוח פרק 7 שעוסק ב"פעולה בנוגע לאיומים על השלום, הפרות של השלום ומעשי תוקפנות". מאחר שפרק 7 הוא זה שמאפשר פעולות אכיפה כמו סנקציות, הפרת ההחלטה מצד ישראל לא צפויה לגרור ענישה באופן ישיר ומיידי.

אך כפי שמסביר פרופ' שני, אין זה אומר שההחלטה לא מחייבת את ישראל: "יש כאן בלבול מושגי בין שאלת המחויבות לבין שאלת האכיפה. גם אם מדובר בהחלטה שלא משיתה ישירות מנגנון עונשי על מי שמפר אותה, עדיין מדובר בדין בינלאומי שמחייב את מדינת ישראל". לדבריו, "הפרת המחויבות מצד ישראל משנה את המציאות המשפטית באופן שעשוי לגרום למדינות לשקול מחדש את טיב היחסים שלהן עם ישראל".

ומה אומרת ההחלטה לגבי החטופים? נוסח ההחלטה הוא שמועצת הביטחון "דורשת הפסקת אש מיידית למשך חודש הרמדאן שתכובד על ידי כל הצדדים ותוביל להפסקת אש ממושכת ובת קיימא… ובנוסף דורשת את שחרורם המיידי וללא תנאים של כל בני הערובה" (ההדגשות במקור). רבים פירשו זאת כהתניית הפסקת האש בשחרור החטופים.

אך פרופ' שני סבור אחרת: "אלה שתי הפעולות להן ההחלטה קראה, אבל נוסח ההחלטה לא כורך אותן זו בזו. על כך אפשר גם ללמוד מההיסטוריה של ההחלטה. ימים ספורים לפני שהחלטה זו התקבלה, עלתה להצבעה במועצת הביטחון הצעה אמריקאית שכרכה במפורש בין הפסקת האש לשחרור החטופים". ואכן, שלושה ימים לפני ההחלטה המדוברת, הוגשה במועצת הביטחון הצעה שיזמה ארה"ב, בה הובעה תמיכה חד משמעית בהפסקת אש שתהיה קשורה ("in connection") לשחרור כל החטופים. אלא שעל החלטה זו סין ורוסיה הטילו וטו.

"ההשתלשלות של ההצעות הללו מלמדת שכנראה הייתה דרישה רוסית וסינית שלא להתנות את הפסקת האש בשחרור החטופים", הוא אומר. "זה עשוי להסביר מדוע על החלטה שכללה את המרכיב הזה הן הטילו וטו - ועל ההצעה הנוכחית לא. הכרוניקה הזו מחזקת את הטענה שהפרשנות הסבירה ביותר לנוסח ההחלטה היא שאין כריכה של הפסקת האש והשבת החטופים". לדבריו, תגובתה השלילית של ישראל מחזקת פרשנות זו.

לקריאה נוספת

עוד כתבות

פרויקט בנתניה של עמרם אברהם. גיוס של 200 מיליון שקל לפי שווי שוק של מיליארד שקל / הדמיה: Viewpoint

עוד הנפקות בדרך? אלה חברות הנדל"ן שהשוק מעריך שייכנסו בקרוב לבורסה

עוד ועוד סימנים מצביעים על כך ש"גל" הנפקות של חברות פרטיות עומד להגיע מכיוון ענף הנדל"ן, בעיקר בתחום המגורים ● "למרות התקופה הקטסטרופלית שבה אנחנו נמצאים, אנשים מסתכלים קדימה ורואים הזדמנות עסקית"

מאיר שטייגמן ועדי ויצהנדלר, מייסדים שותפים ב־Valoo / צילום: קרן גנור

הקרן שאוספת מניות מחברות הייטק למען ילדים שניצלו ב־7 באוקטובר

חברת Valoo משיקה את קרן "למען הילדים", המבוססת על גיוס מניות סקנדרי של חברות טק עבור תרומות ● עד כה נאספו מניות בשווי של כ–20 מיליון דולר, והיעד הוא להגיע ל–100 חברות עד סוף השנה ● ישראל מתגייסת

שטוקהולם / צילום: ap, Pavel Golovkin

בתוך שעות: חשד ל-2 ניסיונות פיגוע ביעדים ישראליים באירופה

חמוש ניסה להצית בית כנסת בעיר רואן שבצרפת, כוחות ביטחון במקום נטרלו אותו ● בשעת בוקר מוקדמת: שורת אזעקות על חדירת כלי טיס עוינים וירי רקטות הופעלו בנהריה והסביבה, צה"ל: בוצע לפחות יירוט אחד • שר ההגנה של ארה"ב אוסטין לשר הביטחון גלנט: יש להגן על אזרחים לפני כל מבצע ברפיח • בית הנבחרים של ארה"ב אישר חוק שימנע עצירת משלוחי נשק לישראל • עדכונים בולטים

נשיא אוני' בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות פרו-פלסטינים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בממשל האמריקאי מאמינים שגלנט הוא האיש שיכול להביא לסיום המלחמה, נשיא אוניברסיטה בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות מוחים פרו-פלסטינים ומחוקקת אוסטרלית האשימה ישראל בג'נוסייד וגונתה ● כותרות העיתונים בעולם 

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל והתחזיות הפושרות: מניית נייס נופלת בתל אביב

עילם צפוי לפרוש מתפקידו בסוף שנת 2024 וציין כי יהיה "שותף פעיל" בחיפוש אחר מחליפו ● עלות השכר המצטברת של עילם עמדה על כ-125.6 מיליון דולר בין השנים 2014-2023 ● בתוך כך, נייס פרסמה היום דוחות והציגה תחזית פושרת להמשך השנה

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

המערב חוסם את יצרני הרכב הסיניים, והם נוהרים לישראל. אלה הדגמים שבדרך

הרגולטורים בארה"ב ובאירופה פועלים להקים סכרי מיסוי כדי לרכך את חדירת יצרניות הרכב הסיניות לשווקים במערב ● אל מול הסביבה העוינות הזו, שוק הרכב הישראלי נתפס בסין כמעין "אתר בטא" ידידותי להשקת כלי רכב חדשים במערב, חלקם עם פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק ● השבוע בענף הרכב

לירון דורון-לוי, מנכ''לית מרכז השלטון המקומי הנכנסת / צילום: שמרית מאור

לראשונה: מונתה מנכ"לית למרכז השלטון המקומי

לירון דורון-לוי מונתה למנכ"לית מרכז השלטון המקומי ותהפוך לאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד הבכיר ● דורון-לוי תיכנס לנעליו של שלמה דולברג, שהודיעה על פרישה לאחר מעל לעשור

שגריר ארה''ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית / צילום: כדיה לוי

שגריר ארה"ב בישראל מדבר על הפוטנציאל של החברה הערבית והסיכוי לעסקה עם סעודיה

"שילוב החברה הערבית הוא לא רק הדבר הנכון לעשות, אלא גם הדבר החכם לעשות", אמר שגריר ארה"ב בישראל, ג'ייקוב לו, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס ● לו התייחס לנורמליזציה הפוטנציאלית עם סעודיה: "עד שלא תהיה רגיעה במלחמה יהיה קשה להוביל את זה לקו הסיום" ● ולגבי המצב בין ישראל וארה"ב, אמר: "מה שקרה בשבועיים האחרונים לא שינה מהותית את היחסים"

מיירט הלייזר ''דראגון פייר'' / צילום: יוטיוב

הטיל הקטלני החדש של רוסיה, וישראל מקדימה את בריטניה ביירוט לייזר

ארה"ב מקדמת את שדרוג טילי הכתף וטילי השיוט הזעירים שלה ● רוסיה הופכת את טילי השיוט שלה לקטלניים יותר ● וספינות מלחמה חדשות של בריטניה יכללו את מערכת יירוט הלייזר "דראגון־פייר" ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אבי גבאי, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"

מנכ"ל קבוצת פרטנר אבי גבאי דיבר הערב בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית בישראל ואמר כי "החברה הערבית היא קטר צמיחה"  ● "אני מאמין שכל ממשלה היא מכונה משומנת להרחבת פערים. בבסיסה, זה מה שהיא עושה"

קניות בקניון. הצריכה הפרטית בעלייה / צילום: Shutterstock, YIUCHEUNG

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: ריבאונד לתוצר של ישראל ברבעון הראשון, אבל יש גם חדשות רעות

התמ"ג ברבעון הראשון של 2024 זינק בשיעור של 14.1% בחישוב שנתי, זאת לאחר ירידה דרמטית של מעל 20% ברבעון בו פרצה המלחמה ● מדובר בהתאוששות חלקית בלבד מהמשבר: התמ"ג עדיין נמוך ב-1.4% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2023, וגם הצריכה הפרטית נמוכה ביחס לימים שלפני המלחמה

מתקן טעינה לרכבים חשמליים / צילום: רפי דלויה

בעלי רכב חשמלי? אתם נמצאים על הכביש יותר מהממוצע

על פי סקר הלמ"ס בקרב בעלי כלי רכב חשמליים, הנסועה בהם גבוהה מאשר ברכבי בנזין ● עוד עולה מהסקר כי עיקר הטעינה מתבצעת בעמדות פרטיות ויש מחסור בזמינות של עמדות ציבוריות

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

מטוס קרב F-15. ''עשרות אם לא יותר כלי חיל האוויר'' / צילום: דובר צה''ל

"התאמנו ליותר מזה": המתקפה האיראנית מעיניים של נווט קרב

כחלק מההכנות לאחד מרגעי השיא של חיל האוויר במלחמה, טייסי הקרב דימו תרחישים של מתקפה מאיראן באמצעות סימולטורים - כך מספר נווט הקרב רס"ן (מיל') א' שנטל חלק ביירוט ● "המאמן מאפשר לתרגל כמה גזרות, יום או לילה"

נשיא מצרים א סיסי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו / צילומים: AP, Shutterstock, מארק ישראל סלם (ג'רוזלם פוסט)

מצרים מקררת יחסים עם ישראל? לפחות בתחום אחד אין לה בחירה

בעקבות תמרון צה"ל במרחב רפיח בוחנים המצרים מחדש את היחסים עם ישראל, אלא שנראה שבפן האנרגטי, האפשרויות של מצרים מוגבלות ● ישראל אמנם צריכה את צינורות ההולכה המצריים, אבל גם השכנה ממערב זקוקה לנו, נוכח צפי למחסור חמור בגז בקיץ

ד''ר דורון בסר, מנכ''ל אנויז'ן מדיקל / צילום: אנויז'ן מדיקל

מסיימת את דרכה בבורסה: אנויז'ן מדיקל תימכר ב-1.5 מיליון דולר בלבד

ביהמ"ש אישר לאלפא קפיטל של מרטין לרכוש את הפעילות והקניין הרוחני של החברה, אך השלד הבורסאי יימכר בנפרד בהמשך ● המסחר במניית אנויז'ן מושעה מחודש מרץ, והחברה נסחרת לפי שווי של 2.3 מיליון שקל

דיון בבג''ץ על גיוס תלמידי ישיבות, פברואר 2024 / צילום: דוברות הרשות השופטת

הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי

הממשלה הודיעה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי ● לפי תגובת הממשלה לבג"ץ, אחרי ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי 

ירידות בבורסת ת''א / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסה על רקע ההסלמה הביטחונית; תשואות האג"ח זינקו

מדד ת"א 35 ירד ב-1.6% ● מנכ"ל נייס, ברק עילם פורש מתפקידו, החברה פרסמה תחזית פושרת להמשך השנה ● נקסט ויז'ן מעלה את יעד הצמיחה השנתי לכ-110% ● חברת הנדל"ן עמרם אברהם הונפקה בבורסה, ישנן עוד חברות נדל"ן בדרך לבורסה ● הבורסה בתל אביב מתכננת מהלך שבו ייפתח המסחר בימי שישי ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה