תושבי גוש דן התעוררו הבוקר לגלות ששיבושי ה-GPS הגיעו גם למרכז הארץ. אפליקציית הניווטים Waze ממקמת את המשתמשים בביירות, אפליקציית התחבורה הציבורית מוביט לא עובדת ועומסים כבדים נרשמים גם באפליקציית הזמנות המזון וולט.
בשביל תושבי הצפון מדובר כבר במציאות של חודשים ארוכים. באזורים אלה, אפליקציית הניווט Waze כמעט מושבתת, שעוני הספורט מדווחים שהם ממוקמים בלבנון, ואפילו משתמשי אפליקציית ההיכרויות טינדר מדווחים על הצעות לדייטים בביירות. חלק מקברניטי האוניות בדרך לנמלי חיפה ואשדוד מתלוננים על הפרעות קליטת אותות לוויין, וחלקם חזרו להשתמש באמצעי ניווט מסורתיים יותר.
● האיום האיראני: מה עומד מאחורי שיבושי ה-GPS הבוקר
● עוד סיבות לדאגה או פאניקה מיותרת? פיקוד העורף שולח את הציבור להצטייד במזומן
ולא רק בישראל. בשבועות האחרונים דיווחו מדינות רבות באירופה על שיבוש בקליטת GPS. בכירים ברשויות התעופה בליטא, בפולין ובפינלנד הודו כי ההפרעות בקליטה רק מתרחבות מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, ומספרן הגיע לשיא באחרונה. שם נקלטו ההפרעות בעיקר באוויר, והן חייבו מטוסים רבים להסתמך על אמצעי ניווט כמו מפות ומגדלי בקרה.
ביותר ויותר אזורים הופך אות ה־GPS, המבוסס על אותות המשודרים לכדור הארץ מ־31 לוויינים אמריקאים, למותרות. מזרח אירופה וצפונה וחלקים במזרח התיכון סובלים משיבושים קשים בקליטת GPS, חלק גדול מזה בעטיין של מלחמות. מאז השתלטה רוסיה על סוריה היא מפעילה משבש GPS קבוע מנמל לטקיה, שמפריע לקליטה הסדירה במזרח הים התיכון, ומאז הפלישה לאוקראינה לפני כשנתיים הסירה ארה"ב כליל את כיסוי ה־GPS מעל שמי המדינה, כדי לסכל פעילות טילים וכטב"מים שמסתייעים ב־GPS.
השיבושים נעשים בשתי דרכים: שיבוש הקו (Jamming), כלומר חסימת האותות למרחק מסוים, או התחזות (Spoofing) של מכשיר לרשת הלוויינים באמצעות שידור מיקום מזויף בתדר מסוים.
בישראל הודה צה"ל כי הוא משבש באופן יזום את אותות ה־GPS ובמחקר שפורסם באוניברסיטת טקסס נטען כי חיל האוויר מפעיל מיחידת הבקרה האווירית במירון משבש בעוצמה גבוהה מאוד. אלא שהפרעות ברשת הלוויינית אינם רק נחלתם של צבאות. באתרי הקניות נמכרים משבשי אותות GPS אזרחיים בסכומים שנעים בין מאות לאלפי דולרים, המסוגלים לגרום להפרעות ברשת גם למרחקים ארוכים. משדר אזרחי בעוצמה של מיליוואט אחד, אות חלש למדי, יכול לשבש אותות ברדיוס של 10 קילומטר. בארה"ב התפרסם המקרה של נהג המשאית גארי בוצ'ק, שהתקין על רכבו משבש שעלה 100 דולר כדי להימנע ממעקב מצד הבוס שלו, וכך שיבש בשוגג את האיכון בכל נמל התעופה לה גארדיה בניו יורק. הוא פוטר ונקנס על ידי הרשויות בכ־30 אלף דולר.
מדובר בשיבוש לא פעוט גם עבור האפליקציות והיישומים המתבססים על ניווט, כמו אפליקציית Waze או שעוני הספורט של גרמין ופולאר, אך על פי ההערכה הדבר עדיין לא פגע באופן מהותי בעסקיהן. ווייז, למשל, כמעט ואיננה מייצרת הכנסות מהאפליקציה, לאחר שביטלה בקיץ הקודם את מערך הפרסום המקוון שלה. נהגים למדו כבר שלא יוכלו לסמוך עליה באזורים מסוימים, כמו באזור שכונת הדר בחיפה, אך השיבוש איננו מוחלט.
תחליף סיני מתקדם
"ההפרעות סביב רוסיה ואוקראינה הן כה חמורות עד כי הבדיחה בקרב מומחי ה־GPS מדברת על כך שמי שיבחר לשוט בים השחור, יראה במפה את הכיכר האדומה במוסקבה", אומר אלי אריאל, בעלי חברת מערכות הניווט הלווייני גלילאו סאטלייט, שעבד בעבר במעבדות סטנפורד לצד מפתחי ה־GPS. לדבריו, הנזק בהיעדר קליטת GPS איננו פעוט: "מחקר במימון של ממשלת ארה"ב מצא שחסימת אותות הלוויין למשך חודש יעלה למשק האמריקאי מיליארד דולר ליום. יהיה קשה מאוד להסתדר ללא איכון לווייני, אבל המציאות הזו כבר מסביבנו: בישראל נווטים ששכחו איך להסתדר ללא GPS נדרשים כעת להנחות כניסה של אוניות לנמל עם מה שיש".
ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, מספר כי בבית הספר לקציני ים בארה"ב באנאפוליס כבר חזרו ללמד בשיטות שהיו נהוגות עד לפני כמה עשרות שנים. למשל, ניווט בעזרת הסקסטנט, מכשיר הניווט הימי האסטרונומי שהתבסס על מיקום האונייה ביחס לכוכבים. "הם הבינו ש־GPS לא יחיה לנצח", אומר מנשרי.
הפיתוח המואץ של GPS מחוץ לארה"ב התרחב בשנים האחרונות. סין פרסה את הרשת המתקדמת ביותר בתחום תחת השם ביידו (BeiDou) עם 27 לוויינים (לעומת 31 אמריקאיים), חדשים ומשוכללים לא פחות מאלה האמריקאים. כמעט כל מכשיר טלפון בסין מחובר לרשת הזו. אלא שגם משתמשים מחוץ לסין ובעלי מכשירים שאינם בהכרח סיניים קולטים את אותות ביידו, לעתים על חשבון GPS. זאת כי מרבית מכשירי האנדרואיד מתוכנתים לאתר אוטומטית את אות האיכון הטוב ביותר בנמצא בכל רגע נתון, גם אם איננו שייך לרשת האמריקאית. כך ייתכן שהם מחוברים לביידו אף ללא ידיעתם. עם זאת, הרשת הסינית עובדת טוב יותר במזרח אסיה, ומחוצה לה הדיוק נמוך יותר. מכשירי אייפון אינם תומכים ברשת הלוויינים הסינית.
גם לרוסיה קיימת רשת משלה, הגלונאס, המבוססת על אות דומה לזה האמריקאי, ובהודו, יפן ואוסטרליה רשתות איכון משלהן, אך הן אינן בינלאומיות ומתמקדות כמעט אך ורק בטריטוריה שלהן. האלטרנטיבה המערבית הסבירה היחידה ל־GPS היא רשת הלוויינים גלילאו של האיחוד האירופי, אך היא חסרה בלוויינים ביחס לרשת הסינית או האמריקאית ואינה יכולה לספק אות חזק בכל זמן. יוזמה אירופית להתקין משדרי איכון על לוויינים של סטארלינק נתקלו בסירוב מצד היזם, שמעדיף למקד את לווייניו בשידור אותות אינטרנט ולהימנע מאיכון. "אלה שחושבים על מעבר לרשתות איכון כמו הסיניות, האירופאיות והרוסיות, לא מביאים בחשבון שהפרעה ל־GPS האמריקאי חוסם גם את כל השאר", אומר אריאל.
אילון מאסק מתנגד
עבור צבאות ומערכות ביטחון מתמקדת ארה"ב בבניית שכבות הגנה שהופכות את התדר הצבאי לבלתי חדיר. חברות אחרות, כמו אינפינידום הישראלית, מפתחות מערכות ניידות להתקנה על רכבי קרקע או כטב"מים, המונעות את שיבוש ה-GPS.
וישנה גם חזרה לטכנולוגיות ישנות, ששימשו את תחום התעופה והספנות עד לפני חצי מאה. אחת מהן היא הטכנולוגיה הקוריאנית eLORAN, שפותחה בצבאות המערב במלחמת העולם השניה ועברה שדרוג בזכות הפרעות GPS שמבצעת צפון קוריאה כבר עשרות שנים. היא מבוססת על אנטנות יבשתיות הממוקמות בנמלי ים ומשדרות אות חזק שכמעט ואינו ניתן להפרעה. אוניות ומטוסים מאוכנים כך באמצעות הצלבה בין קרניים מלפחות נקודות שונות.
בתחום האזרחי נתפס איכון באמצעות אנטנות סלולר יותר ויותר כפתרון לאזורים העירוניים והמיושבים, בהם קיים כיסוי סלולרי איכותי. כרגע היא קיימת ברמת דיוק נמוכה יחסית של 10 מטר. למרות ההתנגדות של אילון מאסק להפעלת רשת איכון לווינית על גבי לוויני סטארלינק, יותר ויותר מדינות וגופים אקדמיים חוקרים את האפשרות להשתמש ברשת הזו, וייתכן כי בעתיד לחץ פוליטי יעודד את מאסק להתפשר בעניין. סטארלינק מייצגת את העתיד הנראה לעין של ה-GPS: לווינים נמוכי מעוף המסוגלים לשדר אות חזק וקשה מאוד להפרעה לכדור הארץ.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
