תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

עידן של אי ודאות דיגיטלית – החשש מפני הבינה המלאכותית

האם מהפכת ה-AI תגרום לרבים להפוך בעתיד לא רלוונטיים ולאבד את משרותיהם • מה יעשו כל מי שחרדים מתוצאותיה כבר עכשיו

מקור: https://unsplash.com/photos/X9Cemmq4YjM / צילום: Photo by Cash Macanaya on Unsplash
מקור: https://unsplash.com/photos/X9Cemmq4YjM / צילום: Photo by Cash Macanaya on Unsplash

הכתבה מטעם MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם  

"דרור, בוא נעשה פודקאסט או איזה דוקו על ההשפעות הנפשיות של בינה מלאכותית. אני בעצמי בחרדה מזה כבר חודשיים", כתבתי לכתב הטכנולוגיה דרור גלוברמן. "אני לא ישן כבר חצי שנה", הוא ענה לי.

הרשת רוגשת, שוצפת ומוצפת בכתבות שמספרות איך ישתנו החיים שלנו לטובה, כשהמחשב יתחיל לחשוב במקומנו על שלל נושאים מסובכים. יש כאלה שמשתכנעים, אבל רבים אחרים, שקלטו את ההשלכות מרחיקות הלכת של הבינה המלאכותית, חוששים עד חרדים מאוד. רבים וטובים מאיתנו הולכים לאבד את המשרות שלהם, כי חלק מהמקצועות המוכרים לנו ייעלמו. זוהי עובדה מוגמרת כמעט; הוויכוח הוא רק על הקצב. בהקשר זה זכה חוקר הבינה המלאכותית האמריקני, אליעזר יודקובסקי, למאות אלפי צפיות בסרטון היוטיוב כולנו הולכים למות; חבקו את היקרים לכם.

לנו, בעולם בריאות הנפש, אין ספק שנדרשת הכנה נפשית מוקדמת לאירוע הזה שמרגיש כשינוי החברתי הגדול ביותר מאז המצאת הגלגל. מציאות שבה מיליארדי אנשים מוצאים את עצמם חסרי מעש ומטרה, צופים מהצד בהחלטות שמקבלת אינטליגנציה עילאית, היא מציאות שבה נבחנת מחדש השאלה - מה זה אומר להיות אנושי?

מכיוון שקשה לסמוך על מקבלי ההחלטות שיעשו זאת בשבילנו, ומכיוון שהמחשבים עדיין לא לגמרי ערוכים לסייע, ברצוני להציע לכם כמה טיפים לשמירה על הבריאות הנפשית בעידן של אי ודאות דיגיטלית.

ראשית, בואו נציג את הבעיה - נפש האדם אינה ערוכה לשינויים מהירים. שלושה מטופלים שונים (גרפיקאי, עורכת דין ומתכנת) סיפרו לי השבוע שהם חוששים ש-ChatGPT יתפוס תוך זמן קצר את מקומם. אחרים מתבטאים ברשת ומתריעים שהבינה המלאכותית תהפוך כה אינטליגנטית, עד שבני אדם ייראו בעיניה כחגבים, הבוהים חסרי אונים בהחלטות שהיא מקבלת על חיינו ועל חיי הכדור הכחול.

לאורך האבולוציה נדרשו דורות רבים של בני אדם, כדי לחולל התאמה לקדמה הטכנולוגית שנראית לנו היום בסיסית. אבל הפעם הראשונה שבה גבה תהליך ההתאמה מחיר כבד הייתה המהפכה התעשייתית. אז מצאו את עצמם מיליוני פועלים בבית, מיותרים ונזנחים. מאז הקצב הולך ועולה. אלה מבינינו ש"שחו בחומר" בעידן הפייסבוק גילו פתאום שרק ה"זקנים" נשארו שם, כי כל הצעירים והנכונים עברו לאינסטגרם וכן הלאה. אבל מה שנתפס עד כה כבעיה של התעדכנות חברתית בעיקר הפך פתאום לאיום על עצם קיומנו, נכון לעכשיו איום על קיומנו הכלכלי ועל תחושת המסוגלת העצמית.

אם גם אתם חשים בתקופה האחרונה מתח בגוף, מוצפים מחשבות שליליות, קצרי רוח, מתקשים להתרכז, מזיעים הרבה, מתקשים לקחת אוויר, מתעייפים בקלות, מתקשים להירדם, ובאופן כללי "לא טוב לכם", אולי אתם סובלים מהפרעת הסתגלות (Adjustment Disorder), קושי להכיל הצפה רגשית הנובעת משינויים בנסיבות, או מפתחים הפרעת חרדה (Anxiety Disorder), העדר ויסות בין המערכת העצבית, שתפקידה להכין אותנו למאבק פיזי, למערכת העצבית שתפקידה להרגיע ולהשליט סדר. התעלמות מהמצב יכולה להוביל להפרעה פסיכיאטרית של ממש ולשקיעה במצב של דיכאון עמוק שידרוש התערבות תרופתית.

אז מה עושים בינתיים?

ידע מסודר ממקור אחראי נותן לנו תחושת שליטה ומרגיע. אי ודאות או הצפה בלתי פוסקת של תכנים, שמוחנו פשוט לא יכול להכיל, מייצרות את ההפך. נכון, מהפכת הבינה המלאכותית בפתח, והיא אכן טומנת בחובה אתגרים גדולים. אבל אם תגובתכם למצב העניינים הזה היא אי שקט, עדיף שלא תזינו את עצמכם שוב ושוב באותו מידע ושתימנעו מתכנים שמקצינים את העובדות, אם למען הרייטינג ואם מתוך חרדה אישית.

אפשרויות אחרות הן לבקש מחבר שמבין בתחום לעשות לכם סדר בראש, להירשם לקורס אינטרנטי קצר שיכין אתכם לבאות, וככלל, להכניס את כל האירוע הזה לאיזשהו הקשר אחראי ולפרופורציות. אם אתם עובדים בתחום שנמצא בסכנת הכחדה, הבנה טובה יותר של קצב הדברים הצפוי - "זה לא יקרה מחר" - וחשיבה ממוקדת על חלופות תעסוקתיות אפשריות - "אולי אני יכול לשפר בינתיים את מיומנויות הניהול שלי" - גם אם הן תיאורטיות כעת, עשויות לחזק את התחושה שבעתיד יהיה בסדר. שינוי מגמה ופנייה להגשמת חלומות שעד כה היססתם להגשים - "אם לא עכשיו, אימתי?" - עשויים להשרות תחושה של שליטה גדולה יותר, וזו אמורה להרגיע גם את החששות.

ניתן לגשת לנושא הזה גם בעקיפין; אנחנו נרגעים, כשאנו עושים פעילויות שמחזקות את ה'שריר' הזה שמאפשר לנו רגיעה. הליכות ארוכות, ריצה בקצב רגוע, שחייה, יוגה, מדיטציה וכיוצא באלה יעזרו לכם לנשום ולהתרווח. כך גם חופשה ארוכה, אימוץ בעל חיים, שהות בסביבת המשפחה. הבנה נכונה של סדרי עדיפויות - האנשים שאתם אוהבים חשובים מהקריירה שלכם - יכולה להשרות עליכם את הביטחון שיש דברים מסוימים שאף בינה זרה לא תיקח מכם.

ואם אתם עדיין מודאגים? תוכלו לפנות לטיפול רגשי. פתיחת מרחב של שעה בשבוע, המוקדשת לטיפול פסיכולוגי, תעזור לכם למקד את המחשבה, לפתור את הקונפליקטים הרגשיים ולנשום, פשוטו כמשמעו. גם שיחה עם פסיכיאטר מומחה והבנה של אפשרויות הטיפול התרופתיות יכולה לסייע. בכל מקרה, אם אתם חשים שאתם לא כתמול שלשום, אל תישארו עם זה לבד. באפשרותכם לפנות לסיוע מקצועי, ולקבל ייעוץ איך להמשיך הלאה. כשאנחנו ניצבים לפני עידן חדש, שרב בו הנסתר על הגלוי, בני אדם שהוכשרו לעזור הופכים חיוניים מאי פעם.

*הכותב: ד״ר אילן וולקוב, פסיכיאטר מומחה ומנהל רפואי, MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם

**המידע בכתבה אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת או כל המלצה או עידוד לטיפול והוא לא נועד להנחות את הציבור או לשמש כעצה רפואית, וכן אין לראות בו תחליף לייעוץ רפואי פרטני או אחר, המתאים לנתוניו וצרכיו של כל אדם.

צרו איתנו קשר *5988