היי ילדים, קוראים לי רן. אני בן 11.5 ואני לומד בבית ספר הרצל. יש לי אחות קטנה בשם רונית, היא בת 9 ולומדת איתי בבית הספר. בבוקר שנינו הולכים יחד ברגל וזה בדרך כלל ממש בסדר. אבל יש ימים שאני פשוט מגיע לבית הספר מאוד מבואס. זה קורה לי כשאני רואה את איתי, ילד מהכיתה שלי, בדרך. איתי גר בווילה ענקית בקצה הרחוב שלנו, אפילו יש לו בריכה פרטית. אף פעם לא התרחצתי בה כי אנחנו לא חברים והוא לא הזמין אותי, אבל הוא תמיד משוויץ בה - אז אני יודע.
בכל אופן, כשאני רואה את איתי בדרך אני לא יכול שלא לקנא. הוא רוכב לבית הספר על אופניים מגה־משוכללים ויפים, ואני יודע בדיוק כמה הם עולים כי ראיתי אותם בחנות עם אבא - הם עולים כמעט 1,500 שקל. אז בכל פעם שאני רואה אותו אני נזכר איך ביקשתי מאבא שיקנה לי אותם ליום ההולדת והוא אמר שהם יקרים מדי. לפעמים אני כל כך מצוברח מזה, אז כדי להתעודד אני מציע לרונית לעצור בקיוסק "מתוק בשכונה" כדי לקנות איזה בייגלה או משהו. זה קצת מנחם אותי, אבל רק קצת.
היי ילדים, לי קוראים רונית. אני בת 9 ויש לי חלום ממש גדול: בעוד שנתיים, כשאמא ואבא ירשו לי כבר מכשיר סלולרי, אני מתכננת לקנות דגם שאני ממש ממש אוהבת. אני אפילו כבר יודעת איזה כיסוי אני רוצה, בצבעים עדינים עם ציור של חד קרן. אני יודעת שזה טלפון ממש יקר אבל אמא אמרה לי שאם אני אחסוך מספיק כסף, אז אני אוכל לקנות את הטלפון הזה.
מאז שהיא אמרה לי את זה אני לא מוציאה כלום מהכסף שלי. אני חוסכת הכול! אפילו כשרן אחי מציע שנעצור לקנות משהו טעים בקיוסק בבוקר אני אף פעם לא קונה, גם כשממש מתחשק לי. בינתיים כבר הצלחתי לחסוך 50 שקל, וזה ממש ממש משמח אותי!
רוצים לשחק במרוץ לחיסכון?
להורדת ההוראות ולוח המשחק ◀
לשליפת קלפי משחק דיגיטליים ◀
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.