אג"ח מיועדות | פרשנות

האוצר בהלם, בשוק: כשזה מגיע לפנסיה - איך אתם לא מאמינים למדינה?

רפורמת האג"ח המיועדות נשמעת יבשושית, אך היא דרמטית מאוד - ותשפיע על כולנו • במהלך הדיונים בנושא בוועדת הכספים של הכנסת נעלב אסי מסינג, יועמ"ש האוצר: איך אפשר שלא להאמין למדינה? • ובכן, אחרי שנים בלי תקציב, לא פלא שאין אמון

פתיחת דיוני חוק ההסדרים בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
פתיחת דיוני חוק ההסדרים בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אתמול (ב') והיום התקיימו בוועדת הכספים של הכנסת דיונים ברפורמת האג"ח המיועדות בפנסיה. הרפורמה הדרמטית מאוד, מסתתרת אחרי מכשיר יבשושי ומורכב, אך השלכותיה רבות. למעשה, המדינה מעוניינת לבטל הטבה שהיא מעניקה לחוסכים בדמות אג"ח מיועדות שמבטיחות תשואה צמודה של 4.86% בהיקף של 30% מהתיק, ולהחליפה במנגנון אמורפי הרבה יותר: רשת ביטחון להשלמת תשואה ל-5%, במקרה בו קרנות פנסיה לא מגיעות לתשואת יעד שנקבעה לאחר שלוש שנים.

אחד הקשיים של המהלך שנידון בהרחבה בדיונים האם ברגע האמת יש סיכוי שהמדינה פשוט לא תכניס את היד לכיס ותבצע את השלמת התשואה. צריך להבין: המצב שבו קרנות הפנסיה לא יגיעו לתשואת היעד שקבע האוצר הוא מצב של משבר כלכלי חריף חריף, במצב כזה, לא רק החוסכים לפנסיה נפגעים, אלא כל המערכות - הריאלית והפיננסית. ובנקודת הקיצון הזו, כשהכלכלה במשבר עמוק, יש קושי להניח שהשלמת תשואה לחוסכים תהיה בראש סדר העדיפויות של המדינה ולא מגזרים אחרים שזקוקים לסיוע. קושי זה מתיישב גם עם מדיניות הממשלה העקבית בתחום הפנסיה, שבעשורים האחרונים לאט לאט מעבירה את כל סיכוני הפנסיה אל כתפי החוסך עצמו, ושרואה בכספי החיסכון לפנסיה את בולם הזעזועים וכרית הספיגה של המערכת הפיננסית.

בדיון, נשאלו שאלות טובות וחשובות, התשובות של האוצר היו פחות מוצלחות. "מה יותר בטוח?", תהו חברי הוועדה. האם החוסכים יכולים להיות רגועים יותר כשיש להם אג"ח של המדינה ביד או שההתחייבות להשלמת תשואה היא למעשה הבטחה בחקיקה. עו"ד אסי מסינג, יועמ"ש האוצר, נעלב: אתם לא מאמינים למדינה? אתם לא מאמינים שהמדינה תעמוד בהתחייבויותיה? הרי אנחנו עומדים בהתחייבויות גם אם אין אג"ח, למשל, בפנסיה התקציבית.... אף פעם לא היה מצב שהמדינה לא עמדה בהתחייבויותה, טען בלהט. חברי הוועדה ביקשו להעביר את הדיון משאלות על האם אמון או חוסר אמון במדינה הוא דבר מוצדק או לא, לשאלה הקונקרטית - מה יותר בטוח בין שתי החלופות?

לאחר שנציג האוצר לא סיפק תשובה ברורה, את התשובה לכך הם קיבלו מנציג בנק ישראל: כן, אג"ח נתפסת כיותר בטוחה, כן, בואו לא נשכח שבעת הצורך גם בפנסיות התקציביות המדינה כבר ערכה שינויים, כן - כל המנגנון הזה יכנס לתוקף בתקופה של משבר קשה, וצריך לזכור שזו המסגרת לעניין הזה. נציג בנק ישראל החזיר את הדיון לקרקע המציאות.

המדינה הרוויחה ביושר את חוסר האמון בה 

"'הרפורמה לא אפויה', כך אומרים כל נציגי המשרדים השונים שמגיעים לכאן", טוענים חברי הוועדה כלפי האוצר. ואילו עו"ד מסינג בשלו - איך אפשר שלא להאמין למדינה?

מנציגי האוצר מצופה לתשובות יותר ענייניות כאשר באים להעביר רפורמה כל כך מהותית שנוגעת לפנסיות של כולנו. יש (ועלו בדיון) שאלות פתוחות סביב הרפורמה והשפעתה על הקשישים, על מי שמתנייד בין הקרנות, על תמריצים שהמודל נותן לקרנות, ואפילו על שינויים בדמי הניהול בעקבות המהלך. אלו שאלות שאף אחד לא רוצה להגיע אליהן בעת משבר כלכלי קיצוני. ואת חוסר האמון המדינה הרוויחה אחרי שנים ארוכות ללא תקציב, אחרי חוסר יציבות פוליטי שמוביל לכך שרפורמות שהתחילו, מוחלפות ברפורמות אחרות, שיוחלפו ברפורמות אחרות.

כן. בוא נאמר את האמת - אג"ח יותר בטוחה מרשת ביטחון בחקיקה. ההשלכות של אי פירעון אג"ח שהונפקה, יותר חמורות משינוי סעיף בחקיקה בעת משבר בו יתברר שהמדינה צריכה להוסיף פתאום כמה מיליארדים לתקציב, בדיוק כשאין. זו נקודת המוצא. מכאן, האוצר צריך לענות על השאלות הקשות, ולא להשתומם עליהן.

צרו איתנו קשר *5988