אור ירוק במקומית לבניית 1,800 דירות בשכונת הארגזים בת"א

אושרה תוכנית התחדשות עירונית רחבת היקף בצפון השכונה שמקדמות אלעד ישראל מגורים החדשה, אביוד נכסים ופרידמן חכשורי • מתנגדי התוכנית טוענים כי היא כוללת מלאי נמוך של דירות מוזלות

שכונת הארגזים בתל אביב / צילום: תמר מצפי
שכונת הארגזים בתל אביב / צילום: תמר מצפי

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה תוכנית התחדשות עירונית לחלק הצפוני של שכונת הארגזים, בדרום מזרח תל אביב, מדרום לשכונת התקווה. מדובר בתוכנית נרחבת שחלה על שטח של 122 דונם, באחת השכונות החלשות בעיר.

יזמי התוכנית הן החברות "אלעד ישראל מגורים החדשה", "אביוד נכסים" ו"פרידמן חכשורי", כשעל התכנון חתום משרד האדריכלים פרחי-צפריר. התוכנית מציעה הריסה של המבנים הבנויים במרחב והקמת שכונת מגורים חדשה, כולל מערך רחובות ותשתיות. התוכנית כוללת כ-1,800 יח"ד, 70 יח"ד להשכרה ו-300 יח"ד מוגן. התוכנית כוללת בניינים בגובה 33 קומות, ולצידם מבנים נמוכים יותר של תשע קומות. מחצית מיחידות הדיור להשכרה יוגדרו כ"דיור בהישג יד" ומחציתן תושכר בשוק החופשי. בשל גודלה של התוכנית היא תוכננה כך שניתן יהיה ליישם אותה בשלבים.

התוכנית אמורה לאפשר מרחב שכונתי שישתלב עם פארק בגין הסמוך והשכונות הקרובות וייצר מארג רחובות עירוני. ברחובות הראשיים ישולבו בקומות הקרקע שימושים מסחריים ובעלי אופי ציבורי. ברחובות המשניים יהיו מרכזים נקודתיים.

מי שהגישו התנגדות לתוכנית הם מרכז הגר והקליניקה המשפטית לצדק סביבתי, וזאת באמצעות ד"ר ערן צין ועו"ד אורי אטינגר. לטענתם הקונטקסט החברתי של אתר הפרויקט לא נלמד ויושם בתוכנית: "בנסיבות האמורות, ביצוע תוכנית להתחדשות עירונית מחייב זהירות יתרה מבחינה חברתית, ומתבקש כי תוכנית כזו תכלול דיור אשר מותאם במאפייניו למאפייני האוכלוסייה המקומית בשכונה עצמה ובאזורים הסמוכים לה-דיור בהישג יד ודיור ציבורי, הנותן מענה לאוכלוסיות בעלות הכנסה נמוכה-בינונית, שאינן מסוגלות לרכוש דירה, מבלי שהדבר יפגע במימון הוצאותיהן החיוניות".

עו"ד אורי אטינגר אמרה כי, "יש חשש משמעותי שהאוכלוסיה המקומית, ממעמד בינוני ונמוך, לא תוכל להמשיך להתגורר בשכונה. הנתונים שהעירייה מפרסמת מדברים על 51% שוכרי דירות. הולכים לבנות שם המון וצריך לחשוב גם על איך האנשים שגרים שם יוכלו להמשיך להתגורר בתחומי העיר ולצד הקהילות שלהם".

בשיחה עם גלובס הסבירה חברת מועצת העיר וראש ועד שכונת נווה שאנן, שולה קשת, מדוע גם היא הגישה התנגדות לתוכנית המוצעת. "התנאי הראשון למתן ההיתרים הוא השארת הקרקע "נקייה" מהתושבות והתושבים ואין מילה על הבטחת עתידם. לא הקמת מוסדות ציבור, לא מציאת דיור חליפי או מתן פיצוי הולם. מכיוון שרוב הבינוי יהיה במגדלי ענק שתחזוקתם יקרה, המשמעות היא שהאוכלוסייה הוותיקה תתקשה להישאר בשכונה. אני לא מוכנה שנחזור על המראות של פינוי גבעת עמל".